מ"ת 12324-06-14 מדינת ישראל נ' אבו אלקיעאן(עציר)

1.זוהי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, במסגרתה עותר המבקש להסיר את החיסיון מעל זהות מוסרי הידיעות המודיעיניות נשוא תעודת החיסיון שהסיומת שלהן- 872 – 294 – 399 – 797 (להלן: "הידיעות"). בנוסף, להסיר את החיסיון ביחס לתוכן עמוד 3, שורות 41-43 מההודעה שנמסרה על ידי תייסיר אבולקיעאן מיום 31.05.2014 (להלן: "הודעת תייסיר").

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק ותחמושת, חבלה בכוונה מחמירה, נסיעה ללא רישיון תקף וללא פוליסת ביטוח, הכל בצוותא חדא עם אחר בשם מוחמד.

3.כתב האישום בתמצית-

א.נטען, כי בתאריך 08.05.2014, במפעל "עוף הנגב" התפתחה קטטה בין בני משפחה מצד משפחת המבקש (איברהים אבולקיעאן) שעובדים במקום, לבין בני משפחה מצד אנואר אבו מדיעם (להלן: "המתלונן");

ב.בעקבות הקטטה, איברהים הלך לביתו, ובהמשך קשר קשר עם המבקש, עם מוחמד אבולקיעאן, חביב אבולקיעאן, אחמד אלזיאדנה, ג'אבר אבולקיעאן, תייסיר אבולקיעאן (להלן: "האחרים"), לעשות פשע לנקום במתלונן בכך שיתקפו אותו בצוותא חדא ויגרמו לו חבלות של ממש;

ג.במסגרת הקשר ולשם קידומו, סמוך לשעה 16:00, באזור התעשייה בחורה, נפגש המבקש עם האחרים ונסעו לאתר את המתלונן. המבקש ומוחמד נסעו ברכב של המבקש מסוגBMW כאשר הם נושאים ברכבם אקדח (להלן: "האקדח"). איברהים, ג'אבר, חביב, תייסיר, נסעו ברכבו של תייסיר מסוג טויוטה, כאשר הם מצוידים באבנים ובמוט ברזל;

ד.סמוך לשעה 19:00, משסיים המתלונן את עבודתו ויצא מהמפעל ברכבו, וכשהגיע לצומת הפונה שמאלה לכיוון רהט והמתין בצומת המרומזרת באור האדום. באותה עת הגיע רכב הBMW . מוחמד שישב בכיסא האחורי מאחורי המבקש, הוציא אקדח וירה מספר יריות לעבר המתלונן. מיד לאחר מכן נמלטו מהמקום. הקושרים האחרים אשר הבחינו בירי, גם הם נמלטו מן המקום ברכב הטויוטה.

4.עוד יצוין, כי כנגד תייסיר והאחרים הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. בעוד כנגד המבקש ומוחמד, הוגש כתב האישום בבית המשפט המחוזי בעבירות המפורטות לעיל (שני כתבי אישום נפרדים).

5.לשיטת בא-כוח המבקש, חשיפת זהות המקורות נשוא הידיעות דלעיל, יש בהם כדי לסייע להגנת המבקש, שכן המקורות הינם בעלי עניין ואינטרס להפליל את המבקש. עוד נטען, כי תוכן הפרפרזות נשוא הידיעות שנמסר לעיון ההגנה, מחזק תזה זו. גם בדיון שהתקיים במעמד בא-כוח המבקש בלבד, חזר והסביר המבקש את קו הגנתו. מנגד, לשיטת באת-כוח המשיבה, דין העתירה להידחות, שכן תוכן המידעים נשוא העתירה נמסר לעיון ההגנה, למעט זהות המקורות. עוד במעמד הדיון, הסכימה המשיבה למסור פרפרזה מורחבת ביחס לידיעה מספר 872. עוד נטען, כי המקורות נשוא הידיעות אינם מעורבים באירוע המתואר בכתב האישום. גם בשני הדיונים שהתקיימו במעמד באת-כוח המשיבה ונציגי המודיעין הרלוונטיים, הסבירה באת-כוח המשיבה מדוע אין בחשיפת זהות המקורות כדי לסייע להגנת המבקש והפנתה לאסמכתאות הרלוונטיות, וכן נתנה מענה גם לשאלות שהתעוררו על רקע טיעוני בא-כוח המבקש.

6.על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, ולאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים, הן בדיון שהתקיים במעמד הצדדים והן בדיונים שהתקיימו במעמד כל צד בנפרד, וכן עיינתי בכלל האסמכתאות הרלוונטיות, וכן קיבלתי מענה לשאלות שנתבקשו על רקע קו ההגנה שהציג בא-כוח המבקש המלומד, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות, שכן לא שוכנעתי שיש בחשיפת זהות המקורות כדי לסייע להגנתו של המבקש. כמו כן, שוכנעתי שגילוי מידע זה יש בו כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, ואשר הם עלולים לסכן שלומם של בני אדם ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה. כך הם פני הדברים גם ביחס לשורות 41-43, נשוא ההודעה בעמוד 3 שמסר תייסיר אבולקיעאן בפני חוקריו.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.