מ"ת 11336-12-15 מדינת ישראל נ' חמדוני

בקשה למעצר המשיב, עד תום ההליכים.

על פי עובדות האישום, ביום 2.11.15 בשעה 21.00 או בסמוך לכך, עבר המשיב ליד המתלוננת ברחוב, כשהוא רוכב על אופניים, וחטף מידה את מכשיר הטלפון הנייד כך שהאוזניות יצאו מאוזניה, והמשיך בנסיעתו. בהמשך, בשעה 22.00 או בסמוך לכך, מכר המשיב את המכשיר לאחר, תמורת 600 ₪. בשל כך מיוחסות לו העבירות של תקיפה כדי לגנוב, וכן גניבה.

התביעה סקרה את הראיות וטענה כי המארג השלם שלהן עולה כדי ראיות לכאורה שדי בהן בשלב זה. לעניין עילת המעצר, טענה כי המשיב שוחרר ממאסר ממושך, אך בחודש מאי השנה, והוא נושא על שכמו עבר פלילי מכביד. לנוכח זאת, עתרה למעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב טען כי לא התגבשה העבירה של תקיפה כיוון שעל פי הראיות, המתלוננת שללה כל התנהגות אלימה כלפיה מצד הגנב. בנוסף, נטען כי חל כרסום בראיות התביעה בכך שלא נערך מסדר זיהוי למתלוננת, וכן מחקרי התקשורת אינם מהימנים. לאור אלה, הוצע כי המשיב ישוחרר בפיקוח אמו ואחותו, אף ללא מעצר בית.

ראיות לכאורה

מעיון בתיק החקירה עולה כי הראיות המפלילות את המשיב, מצויות בשילוב שבין תלונת המתלוננת, עדותם של מוחמד אבו עישה ואחיו אחמד אבו עישה, ומחקרי תקשורת, והכל כמפורט להלן.

• המתלוננת הזעיקה את המשטרה במועד האירוע ומסרה תיאור של המקרה. היא מסרה כי נחטף ממנה הטלפון, אך לא היה שימוש בכוח. עוד באותו הערב, בשעה 22.54 הגישה תלונה בה פירטה את כל אשר אירע, וכן תיארה את החשוד כבעל חזות מזרחית, רזה, נראה כבן 18, מגולח ובעל שיער שחור, תווי פניו היו "רגילים", והיא הבחינה בהם לאור תאורה במקום. בשלבים מתקדמים יותר של החקירה מסרה המתלוננת כי לא תוכל לזהות את הגנב במסדר זיהוי.

  התיאור שמסרה המתלוננת תואם לחלוטין את מראהו של המשיב, הנראה צעיר מכפי גילו.