מ"ת 1131-11-14 מדינת ישראל נ' א. (עציר)

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21  לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים").

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירת  תקיפת בת זוג - עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין , תשל'ז – 1977 וכן איומים (2 עבירות) – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

על פי הנטען בכתב האישום  גב' א. פ. הנה בת זוגו של המשיב (להלן :"המתלוננת") ולהם ילד משותף שגילו במועדים הרלבנטיים לכתב האישום כ 11 חודש.

המתלוננת התגוררה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום בדירה שהוקצתה עבורה ע"י עמידר בשיכון ד' בטבריה (להלן: "הדירה").

עוד צויין כי המתלוננת והמשיב נקלעו לסכסוך, וזאת לאור הקנאה והאובססיביות שגילה המשיב

כלפיה, ועל כן ביקש המתלוננת מהמשיב לעזוב את הדירה, והמשיב עזב את הדירה בעקבות בקשתה של המתלוננת כחודשיים לפני המועד המפורטים.

במסגרת האיום הראשון בכתב האישום מואשם המשיב כי בתאריך 15/10/14 בשעה 21:00 לערך הגיע המשיב סמוך לדירת המתלוננת והחל לצעוק לעברה מתחת לדירה באומרו :" שטן, מעלה גברים לבית ".  כתוצאה ממעשיו לעיל ניגשה במתלוננת למשיב וביקשה ממנו שיפסיק בצעקותיו המביכות והפוגעניות, ובתגובה לכך דחף אותה המשיב וכתוצאה מכך מעדה ונפלה על בלוני הגז

במקום. 

עוד ובמהלך חודשיים למועד הרלבנטי לכתב האישום מועדים מדויקים אינם ידוע למאשימה איים המשיב על המתלוננת באומרו אם יבוא גבר אחר לדירה הוא יקבור אותו ולא ייתן לה להיות עם מישהו אחר, וזאת בכוונה להפחידה.

במסגרת האישום השני בכתב האישום מואשם המשיב כי בתאריך 19/10/14 בשעה 17:30 לערך הגיע המשיב סמוך לדירה והחל לאיים על המתלוננת וזאת לאחר שהבין כי הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידיה, באומרו בין היתר כי הוא ישב בבית סוהר 25 שנים, וכי לא הגיש מעולם תלונה על אף אחד ואף אחד לא התלונן עליו וכי לאור כך שהיא התלוננה עליו היא לא תישאר בבית, והוא לא מפחד משוטרים.

טענות  הצדדים: