מ"ת 1124-09-14 מדינת ישראל נ' ממן(עציר) ואח'

 – משיב 2

1.כנגד המשיב 2 (להלן, גם "המשיב") הוגש כתב אישום, יחד עם שניים נוספים, המייחס לו ביצוע עבירות המפורטות בחמישה אישומים שעניינן סחיטה בכוח לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, וקשירת קשר לביצוע פשע לפי לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

2.יחד עם כתב-האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר בינתיים המשיב 3 שוחרר בתנאים מגבילים; עניינו של המשיב 1 קבוע לקבלת תסקיר ליום 11.11.14.

לאחר שהתקיים דיון ארוך בעניינו של המשיב לפני כב' השופטת אהד ביום 17.9.14 הוצהר כי אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה, ובהסכמה נשלח הוא לקבלת תסקיר – אם כי המדינה הצהירה כי עמדתה תהא למעצר עד לתום ההליכים.

כתב-האישום

3.מעובדות כתב האישום עולה, כי משיבים 1 ו- 3 הינם אחים, והמשיב הינו חברם ושותפו לעסקים של משיב 1. המשיב 1 יחד עם המשיב פעלו יחדיו למתן הלוואות במזומן ובריבית גבוהה לאנשים שונים, תוך שפעלו בשיטתיות לגבייה אלימה של חובות תוך סחיטה באיומים ובכוח והעלאת הריביות באופן חד צדדי. מתואר, כי בין היתר, ניהלו המשיבים רשימות חייבים, סיכמו ביניהם דרכי פעולה לסחיטות הלווים וחילקו תפקידים לגבי אופן פריסת ההלוואות וקידום הגבייה באיומים ובכוח.

האישום הראשון מעלה את רצף האירועים כלפי ציון ז'אן (להלן: "ציון"), אשר לווה במקור סך של 2500 ₪ מן המשיב 1 והמשיב. במהלך חודש מאי 2014, החלו המשיבים 1 ו – 2 להתקשר באופן תכוף לציון, לדרוש כי ישלם את כספי הריבית, כאשר הם קיללו ואיימו עליו שאם לא ישלם, יפגעו בגופו ואף יעשו זאת בנוכחות בני משפחתו. בין היתר השמיע משיב 1, על דעתו של משיב 2, רצף איומים המפורטים בהרחבה בכתב האישום, והכל כדי להניע את ציון לשלם את כספי ההלוואה והריבית.

באחד מימי שישי בחודש מאי 2014, הגיע משיב 1 למקום עבודתו של ציון, ובעת שנסעו ברכבו, המשיב 1 הצמיד סכין מטבח לרגלו של ציון ודרש שישלם את הריבית, על פי דרישת משיבים 1 ו- 2.

בהמשך, לאחר שלא עמד בהסכם שגובש, ובמהלך חודש יוני 2014, החלו משיבים 1 ו- 2 להתקשר לציון ולדרוש שישלם את החוב. הם קיללו ואיימו כי יפגעו בגופו ויעשו זאת בנוכחות בני משפחתו. ביום 6.6.14 איים המשיב על ציון באומרו : "למה אתה עושה לנו בעיות? שאני אבוא לאבא?"

ביום 8.6.14, כחלק ממעשיהם המשותפים לסחיטת ציון, נועדו משיבים 1 ו- 2 בטלפון וסיכמו כי משיב 1 ייסע לאתר את ציון וייתן לו: "כמה בומבות בראש". בהמשך לסיכום האמור, איתר משיב 1 את ציון בבית חולים, שם הוא שהה עקב אשפוז ילדיו במחלקת הפגים. ציון הגיע למגרש החניה של בית-החולים על-פי דרישת המשיב 1, אשר אחז בשוקר חשמלי, המשיב 1 חישמל את ציון מספר פעמים, והמשיך ואיים על ציון כי יפגע בו גם בעתיד באמצעות השוקר אם לא ישלם לו את הכסף על פי דרישת משיבים 1 ו- 2.

בהמשך, משציון לא עמד בתשלום תנאי הריבית, חזר המשיב 1 להתקשר תכופות לציון ודרש כי ישלם את החוב, כאשר הוא קילל ואיים כי יפגע בגופו וכי יעשה כן בנוכחות בני משפחתו – הכל על דעתו ובהסכמתו של המשיב 2.

בהמשך, הגיעו משיבים 1 ו- 3 ביום 16.7.14 לבית הוריו של ציון, אך שער הבית היה סגור והשניים עזבו את המקום.