מ"ת 1054-10-14 מדינת ישראל נ' קפואה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה מיום 3/10/14 של נהיגה בשכרות בכך שבבדיקת אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 435 מ"ק בליטר אוויר נשוף.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

ביום 6/10/14 הוריתי על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים באותם תנאים ששוחרר ע"י המשטרה והדיון נדחה ליום 7/10/14.

במועד זה נחקרו המפקחים המוצעים והוריתי, כי המשיב ישהה במעצר בית מלא בפיקוח.

ביום 21/10/14 הגיש המשיב בקשות לעיון חוזר לצורך אישור ערבים נוספים, שינוי מקום מעצר הבית והקלה בתנאיו, באופן שיותר לו לצאת לעבוד.

בתום דיון בבקשה שהתקיים ביום 29/10/14, הוריתי, כי המשיב יהיה רשאי לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודתו מרבית שעות היממה ורק מעצר הבית הלילי נותר על כנו.

ביום 1/12/14 הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר, בה עתר המשיב לביטול מעצר הבית לחלוטין.

ביום 3/12/14 הגיש המשיב בקשה נוספת לקביעת דיון דחוף על מנת לאפשר למשיב לצאת "לטיפולים מטעם משרד הבטחון".

לתמיכה בבקשה זו הגיש המבקש אישור הזמנה מטעם "קל שירותי נופש ותיירות בע"מ" מיום 10/11/14, לפיו המשיב הזמין חדר במלון בטבריה למשך 7 לילות (להלן:" האישור").

הדיון בבקשה נקבע להיום, ה-4/12/14.

היום חזר המשיב על בקשתו. המבקשת התנגדה לבקשה הן בשים לב לחומרת העבירה המיוחסת למשיב והן בשים לב לעברו.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמך שהציגה ב"כ המשיב לעיוני, אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה.

ראשית, האישום המיוחס למשיב הינו חמור – מיוחסת לו עבירה של נהיגה בשכרות. לא זו אף זו, אין המדובר בפעם הראשונה בה המשיב נתפס נוהג בשכרות, שכן לחובתו הרשעות קודמות הן בעבירה של נהיגה בשכרות והן בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וזאת בנוסף ל- 75 הרשעות קודמות אחרות.

זאת ועוד: המשיב לא תמך בקשתו באישור משרד הבטחון/תעודה רפואית אחרת, כי הוא נזקק לטיפולים רפואיים יחודיים אשר יכולים להינתן דווקא במסגרת אותו מלון/מקום.

לא זו אף זו, עפ"י האישור שהוגש, המשיב הזמין לכאורה את הנופש הנטען עוד ביום 10.11.14, אולם הגיש בקשתו לבי"המש רק ביום 3.12.14, ממש ערב נסיעתו (בהתחשב שישי ושבת שאינם ימי עבודה). לא שמעתי מפי הנאשם כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי זה.