מ"ת 10237-08-15 מדינת ישראל נ' חדיד(עציר)

1.לפני בקשה למעצר עד תום ההליכים. למעשה הבקשה אינה למעצר ממש, אלא דיון בשאלת השחרור בתנאים.

2.המשיב נעצר ביום 27.7.15 בשעות אחר הצהריים, לאחר שבני משפחתו (בניו, בתו ורעייתו) התלוננו כנגדו כי נקט נגדם ובעיקר נגד הבן, באלימות.

בנוסף, התלוננה רעייתו אודות מעשי אלימות קודמים והפנתה לארוע שהתרחש לפני כשנה.

3.מעצרו של המשיב הוארך עד ליום 30.7.15. ביום זה התבקשה הארכה נוספת של המעצר, תוך שהוגשה הצהרת תובע לפיה בדעת המבקשת להגיש כתב אישום ולעתור למעצר עד תום ההליכים.

בית משפט השלום (כב' הש' קלמפנר-נבון) הורה על הארכת המעצר עד ליום 2.8.15.

על החלטה זו הוגש ערר לבימ"ש מחוזי וכב' הש' ליפשיץ בהחלטתו (ערר 57862-07-15) קיבל את הערעור והורה על שחרור המשיב בתנאים שכללו מעצר בית בבית בתו בדלית אל כרמל ובפיקוח הבת ובעלה עד ליום 9.8.15 וכן הוטלו ערבויות שונות שתוקפן פקע נכון להיום.

ביום 5.8.15 הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, כשהמבקשת הודיעה כי היא מסכימה שהמשיב ישאר בתנאי מעצר הבית בהתאם להחלטת בימ"ש מחוזי.

4.בדיון היום הסכימה המבקשת להשארת התנאים, היינו מעצר בית מלא בפיקוח המפקחים עליהם הורה בימ"ש מחוזי וערבויות עליהן הורה בית המשפט שמועדן פקע ויש צורך בחידושן.

5.המשיב, שאינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, עתר כי יתאפשר לו לצאת לעבודה באופן שמעצר הבית ייהפך למעצר בית לילי. הוא מבקש לקבוע שבהתחשב במכלול הנסיבות בתיק, הן נסיבותיו האישות כאדם נורמטיבי נעדר כל עבר פלילי והן העובדה שהארועים נשוא כתב האישום הם חריגים בהתנהלות המשפחתית ובשים לב לכך שהמשיב הוא גם מפרנס ויש לו התחייבויות רבות וחובות, ינתן לו להמשיך ולעבוד בחברה בה הוא עובד מזה 3 שנים, באופן שהמעסיק יתחייב לפקח עליו כל שעות העבודה.

6.לדיון בשעות הבוקר הוגש מכתבו של המעסיק והסניגורית הודיעה שהוא יהיה זה שיבוא וייקח את המשיב לעבודה ויחזיר אותו וישהה יחד איתו בכל שעות העבודה, ברם המעסיק עצמו לא התייצב לדיון ועל כן נערכה הפסקה על מנת שיתייצב כדי שבית המשפט יוכל להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי.