מ.ק (קטינה) נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

פסק דין

1. מונח בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) מיום 13.9.2010 (להלן: הוועדה).

2. בהסכמת הצדדים, כפי שמצאה ביטויה בפרוטוקול ישיבת ההערכה המוקדמת מיום 14.4.2011, הוסכם כי פסק הדין בהליך יינתן על יסוד כלל החומר בתיק וסיכומי הצדדים בכתב.

תמצית העובדות וההליכים בפני הוועדות הרפואיות

3. המערערת ילידת 7.5.2004 (להלן: הילדה) אובחנה כסובלת מאיחור התפתחותי שפתי וכן מבעיות קשב וריכוז (ADHD) (ראה: סיכום בדיקה רפואית התפתחותית מיום 3.9.2009 וכן חוות דעת ד"ר אגרנט מגד מיום 10.3.2010).

4. ועדה מדרג ראשון קבעה ביום 18.4.2010 כי הילדה מתפקדת ללא חריגות מהרגיל אצל בני גילה ועל כן דחתה את תביעתה.

5. באמצעות אביה הגישה הילדה ערעור לוועדה הרפואית לעררים. הוועדה האזינה לתלונות האב ורשמה אותן ולאחר שבדקה את הילדה דחתה את הערר משהגיעה לכלל מסקנה כי הילדה אינה באה בגדר "ילד נכה" כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח – 1988 (להלן: תקנות ילד נכה). בתוך כך קבעה הוועדה כי הילדה אינה תלויה במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה בהאי לישנא: "ילדה בת 6+ לומדת בגן שפתי. אובחנה כ – ADHD. אינה צוברת ניקוד בפעולות היום יום ולכן הוועדה דוחה את הערר". מכאן הערעור שבפנינו.

טענות הצדדים בערעור

6. לטענת אבי הילדה מצבה קשה מזה שנקבע על ידי הוועדה, בפרט בכל הנוגע ל"פעולות יומיום". כן נטען כי הילדה סובלת מליקוי ראייה שלא זכה להתייחסות הוועדה וכי הוועדה טעתה במסקנתה לפיה הילדה אינה תלויה במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה. כך טעתה הוועדה משסטתה מקביעות הוועדה מדרג ראשון בהקשר זה. עוד נטען כי התנהגות הילדה הינה היפראקטיבית ואלימה ולעובדות אלה השלכה על מסוכנותה לעצמה ולסביבתה.

7. המוסד מצדו טען כי לא נפלה טעות משפטית כלשהי בעבודת הוועדה. לשיטתו קביעות הוועדה ביחס ל"פעולות יומיום" מבוססות היטב בממצאיה. עם זאת הסכים המוסד להשבת עניינה של המערערת לוועדה בכל הנוגע לסעיף ההפרשות שכן בעניין זה נמצא פער בין קביעת הוועדה מדרג ראשון לבין קביעות הוועדה נשוא הערעור ודירוגה את ממצאיה היא. אשר לליקוי הראייה הנטען סובר המשיב כי הוא נטען אגב אורחא ואינו מבוסס במסמכים רפואיים. הוסיף המשיב כי הן הוועדה מדרג ראשון והן הוועדה מדרג שני מצאה כי הילדה זקוקה לנוכחות קבועה של הזולת.

דיון והכרעה

8. בראש יאמר כי נדמה שאב הילדה נקלע לכלל טעות משסבר כי הוועדה נשוא הערעור סטתה באופן בלתי מנומק ממצאי הוועדה מדרג ראשון ביחס לקביעות הנוגעות לתלותה של הילדה בזולת. על פי תקנה 1 לתקנות ילד נכה "ילד התלוי בעזרת הזולת" הוא, בין היתר ובהקשר הצריך לענייננו, "ילד התלוי במידה רבה בעזרת הזולת בכל שעות היממה". ככל שמדובר בילד בין טווח הגילים מ-3 עד 18 שנה, נבחנת תלותו האמורה באמצעות בחינת ביצוע פעולות היומיום במשך רוב שעות היממה, והשאלה האם היא חורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו (תקנה 1 לתקנות). בהגדרת "פעולות יומיום" נקבע כך:

".....

(6) לגבי מי שאינו ילד הזקוק להשגחה מתמדת – נוכחות קבועה של הזולת".

בענייננו הן הוועדה מדרג ראשון והן הוועדה מדרג שני באו לכלל מסקנה כי המערערת זקוקה לנוכחות קבועה של הזולת. אולם בכך אין כדי לקבוע כי היא תלויה במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה.

9. אשר ליתר ראשי הערעור – לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפני סבורני כי לא נפלה בהחלטת הוועדה הרפואית, בכל הנוגע לבדיקת מידת תלותה של הילדה בעזרה מהזולת בביצוע פעולות היומיום, טעות המצדיקה את התערבותו של בית הדין. זאת למעט וכפי שהסכים המוסד לעניין ההפרשות. בעניין זה אכן ניכר פער בין ממצאי הוועדה עצמה לבין הדרוג שהוענק לילדה. לגבי יתר פעולות היומיום, פרט לרחצה, נמצא כי תפקודה מתאים לתפקוד בני גילה ולמעט הצורך שלה בנוכחות (פאסיבית) קבועה של הזולת נוכח הליקוי ממנו היא סובלת – ADHD. כאמור, לא מצאתי כי נפלה טעות כלשהי בקביעות אלה שהן במהותן רפואיות.

10. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לליקוי הראייה. בהקשר זה טען אבי המערערת בפני הוועדה כי המערערת סובלת מליקוי ראיה המחייב הרכבת משקפיים אלא שבמועד כינוס הוועדה היא לא הרכיבה אותם שכן היא שברה אותם. הטענה בדבר ליקוי הראייה נתמכה במסמך מאת ד"ר אגרנט מגד מיום 10.3.2010 שם נרשם כי הילדה סובלת מליקוי ראיה המחייב הרכבת משקפיים מזה 9 חודשים. עניין זה לא זכה לכל התייחסות ממשית מאת הוועדה וראוי הוא להתייחסותה.

11. אשר על כן ועל יסוד כל האמור הערעור מתקבל בחלקו באופן שבו יוחזר עניינה של הילדה לוועדה הרפואית לעררים לעניין ילד נכה, על מנת שזו תבדוק את פעולות ההפרשה בשים לב לקביעתה היא כי הילדה "שולטת על הסוגרים אך לא מנגבת את עצמה היטב" כמו גם לקביעת הוועדה מדרג ראשון לפיה " ..מנגבת לבד אך לא בצורה יעילה", וכן בשים לב למידת העצמאות בביצוע פעולות אלה על היבטיהן השונים המצופים מבני גילה. בנוסף תתן הוועדה דעתה לליקוי הראייה הנטען ממנו סובלת הילדה. הורי הילדה יהיו רשאים להציג בפני הוועדה מסמכים רפואיים נוספים הנוגעים לליקוי זה ובלבד שמועדם קודם למועד כינוס הוועדה נשוא הערעור.

12. אשר להוצאות הערעור יאמר כי לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות. זאת הן נוכח הסכמת המשיב ולו החלקית להשיב את עניינה של הילדה לוועדה והן נוכח העובדה שלטעמי ניתן היה להמנע מדיון בערעור לגופו לו קוימה בהליך ישיבת הערכה מוקדמת עניינית וממצה. כזאת לא נעשה, ככל הנראה וכעולה מפרוטוקול הדיון המקדמי בשל אילוציו של בא כוח המערערת. על כך יש להצטער.

ניתן היום, ‏א' אלול תשע"א, 31 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.