מ.ק.ע הובלות בע"מ נ' אליאספור ואח'

החלטה

1.בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2.בקשת רשות הערעור מתייחסת לפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בעכו (כבוד השופט משה אלטר, ס' נשיא) מיום 11/8/11 בתיק ת"ק 29581-03-11, וכן להחלטה מיום 11/9/11.

על פי פסק הדין שניתן בהעדר התייצבותה של המבקשת ו/או מי מטעמה ולאחר שהמשיב מס' 1 אישר תחת אזהרה את האמור בכתב התביעה כאמת, ניתן פסק דין לגופו של עניין ובית המשפט חייב את המבקשת ואת המשיב 2, ביחד ולחוד, לשלם למשיב מס' 1 (להלן: המשיב) את הנזקים שנגרמו לכלי רכבו – 4,990 ₪ נכון ליום 15/3/11, ועוד הוצאות משפט בסך של 750 ₪ נכון ליום 11/8/11.

בקשה שהוגשה לביטול פסק הדין, נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 21/9/11.

3.המדובר הוא בתאונת דרכים שאירעה ביום 11/11/10 בין משאית שהייתה נהוגה על ידי המשיב מס' 2, אשר היא בבעלות המבקשת ומבוטחת באמצעות המשיבה מס' 3 – חב' מנורה, לבין רכבו של המשיב.

כתוצאה מהתאונה האמורה טען המשיב כי נגרמו לו נזקי רכוש בסכום של 5,700 ₪. על פי המפורט בכתב התביעה, פגעה בו המשאית בעת שכלי הרכב של המשיב היה במצב של עמידה בפקק, וללא כל סיבה מובנת, פגעה המשאית ברכבו וגרמה לו את הנזקים שפורטו בכתב התביעה.

4.בבקשה שהגישה המבקשת (להלן: חב' מקע), מפרטת האחרונה כי הגישה כתב הגנה במסגרתו הכחישה את הנטען על ידי המשיב. ביום 7/7/11 התקיים דיון בבית המשפט אליו לא הופיע המשיב מס' 2 (להלן: חן) או נציג מטעמו. למרות האמור, לא ניתן פסק דין כנגדו. במסגרת אותו דיון טענה חב' מקע שמר חן נבדק בבדיקה פסיכיאטרית ונמצא שבעת גרימת התאונה לא היה כשיר. בית משפט קמא הציע הצעה לפשרה, באופן שהמבטחת חב' מנורה תפצה בסכום של 1,000 ₪ ואילו חב' מקע ב-4,000 ₪. הדיון נדחה ל-11/8/11.

לאחר אותה ישיבה הגישה המבקשת בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום, ומאחר שלא נתקבלה כל החלטה לא התייצבה לדיון ב-11/8/11, מה עוד שחלה טעות ברישו מועד הדיון ביומן האלקטרוני של ב"כ המבקשת.

בהעדר התייצבות כדין, ניתן פסק דין, לאחר שהמשיב הוזהר כאמור כדין, מסר גרסתו בדרך של אישור כתב התביעה, ובית המשפט נתן פסק דין לגופו.

בקשה שהוגשה לביטול פסק הדין, נדחתה אף היא, ובית המשפט הבהיר שגם הבקשה לתיקון טעות סופר אינה מובנת. גם לאחר שהמציאה המבקשת הבהרה לבקשתה, לא בוטל פסק הדין.

כמו כן, הוסיפה המבקשת והגישה כתבה מעיתון שהתפרסמה ביום 19/9/11 לפיה מר חן אשר דרס שני חיילים, במסגרת אותה תאונה, אינו כשיר לעמוד לדין. המבקשת הביאה גם מידע זה בפני בית המשפט, כדי שבית משפט לתביעות קטנות יחזור וישקול את בקשת התיקון או ביטול פסק הדין שניתן, וגם בקשה זו נדחתה.

לטענת המבקשת, החלטות בית המשפט לא נתקבלו אצלה.

5.בנימוקי הבקשה מציינת המבקשת כי מדובר באירוע תאונה טרגי במהלכו מר חן דרס למוות שני חיילים. באירוע נגרמו בין היתר נזקים לגוף ולרכוש. חב' הביטוח מנורה טענה כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע שנעשה בזדון ומכאן, שהמבקשת עומדת בדרישה לכיסוי נזקי מבוטחים של מספר חברות ביטוח בסכומים גבוהים לאין שעור מסכום התביעה בתיק זה, תוך שחב' מנורה דוחה כל פניה שלה להשתתף באותן עלויות.

בנסיבות אלה היה מקום להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום.

עוד טוענת המבקשת כי סכום ההשתתפות העצמית שפסק בית משפט קמא עולה על סכום ההשתתפות העצמית שנקבע בפוליסה אשר עמד על סכום של 3,300 ₪.

לאור הפירוט שהובא לעיל, ובמיוחד מאחר שהחלטת בית המשפט הדוחה בקשתה להעביר הדיון לבית משפט השלום לא נתקבלה אצלה, סבורה המבקשת כי בדין לא הופיעה לדיון שנקבע, ובנסיבות העניין לא היה מקום לקיים את הדיון במועד שנקבע, במיוחד לאור הדיון "הסוער" שהתקיים ביום 7/7/11. ואם התקיים דיון, הרי שיש בנסיבות שפורטו כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

עוד טוענת המבקשת כי אי הופעתה בדיון מיום 11/8/11 היא מחמת טעות משרדית כאשר התיק נקבע למעקב ולא הופיע ביומן הממוחשב של ב"כ המבקשת.

6.כאמור, הבקשה אינה מצריכה תשובה, ואין בנימוקים הנלווים כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין בתיק דנן.

ועוד, השאלה באיזו מידה מהווה פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות מעשה בית דין – בין אם השתק עילה ובין השתק פלוגתא, או אם בכלל – אינה מצדיקה ביטולו של פסק הדין הנ"ל, וככל שקיימת מחלוקת כזו ראוי שתתברר במסגרת התביעות האחרות התלויות ועומדות.