מ.ק.ל.ד מימון והשקעות נ' דורפמן ואח'

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 12.12.11 בהעדר הגנה.

ביום 16.10.12, כעשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין, עתרה המבקשת בבקשה זו לביטול פסק הדין.

המדובר בתביעה כספית על סך של 52,450 ₪ בגין החזר הלוואה בסך 50,000 ₪ שניתנה ע"י המשיב למבקשת ולנתבעים 2 ו-3 לתובענה (שאינם צד לבקשה זו), אשר לא נפרעה על ידם.

בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה המצורף לכתב התביעה היה על הלווים לשאת בתשלומים חודשיים של 2,000 ₪ כל אחד במשך 15 חודשים ועם תום התשלומים החודשיים לשלם יתרת ההלוואה, בסך 20,000 ₪, בתשלום אחד.

2.לטענת המבקשת לא ידעה על התביעה וגילתה דבר קיומה לאחר שבמועד הסמוך למועד הגשת בקשה זו התברר לה כי הוטל עיקול על חשבון הבנק שלה. המידע בדבר התביעה נתגלה לה אפוא בלשכת ההוצאה לפועל.

לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי לוותה מהמשיב, יחד עם הנתבעים 2 ו-3, 20,000 ₪ וכי בהתאם להסכם עם המשיב היה עליה לשלם לפירעון ההלוואה סך של 2,000 ₪ לחודש במשך 24 חודשים. לדבריה, שילמה למשיב 2,000 ₪ במשך 30 חודשים, כך ששילמה לו 60,000 ₪, והמשיב לא השיב לה את השיקים שמסרה להבטחת פירעון ההלוואה ואף לא נתן לה קבלות על התשלומים.

3.המשיב נתן תגובה מפורטת לטענות המבקשת ובמסגרתה הפנה ראשית לאישורי המסירה המצויים בתיק ולפיהם נמסר כתב התביעה למבקשת באופן אישי עוד ביום 13.9.11, אשר אף חתמה על אישור המסירה, ואף קיבלה את המסירות עבור יתר הנתבעים בתיק.

כאמור, ביום 12.12.11 ניתן פסק הדין והמשיב מפנה אף לאזהרה אשר נמסרה למבקשת, ביום 14.2.12.

המשיב טוען כי ביום 1.3.12, לאחר שקיבלה את האזהרה, התייצבה המבקשת במשרד בא כוחו וביקשה להגיע להסדר לתשלום החוב. לפנים משורת הדין הסכים המשיב לפריסת החוב לתשלומים חודשיים בסך 1,000 ₪. המבקשת עמדה בשלושה תשלומים ושילמה סך של 2,900 ₪, אולם אז חדלה מעמידה בהסכם והמשיב נאלץ לחדש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

4.אף כי עוד בהחלטתי מיום 9.11.12 למבקשת הזדמנות למתן תשובה לאמור בתגובת המשיב, נמנעה היא מעשות כן, באופן שהאמור בתגובה לא נסתר.

המדובר כאמור בהסכם הלוואה ברור במסגרתו הלווה המשיב למבקשת ולנתבעים 2 ו-3 סך של 50,000 ₪, כאמור במפורש בהסכם ההלוואה, ולא סך של 20,000 ₪ כפי שנטען על יד המבקשת בעלמא.

נוכח קיומו של אישור מסירה חתום באשר להמצאת כתב התביעה, אשר לגביו לא טענה המבקשת דבר, לא נסתרה חזקת המסירה, ולמעלה מן הנדרש, ואף כי המבקשת לא הכחישה חתימתה, הרי שמעיון בחתימה שעל גבי אישור המסירה ובחתימת המבקשת על תצהיר בקשה זו, עולה כי נחזות הן להיות זהות (כמו גם חתימתה על גבי אישורי המסירה ליתר הנתבעים).

לא זו אף זו, המשיב צירף לתגובתו את אישור מסירת האזהרה, החתום בידי בתה של המבקשת, הנתבעת 2, ואף צירף לתמיכה בטענותיו 3 קבלות שהונפקו על ידי בא כוחו בגין תשלומים חודשיים שנתקבלו מהמבקשת בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2012, על סך כולל של 2,900 ₪.

כאמור, משבחרה המבקשת שלא להשיב לתגובת המשיב, ולנוכח חזקת המסירה שלא נסתרה ואף תחולתו של כלל הידיעה (משעולה כי ידעה על ההליכים למצער מכח המצאת האזהרה או מכח ההסדר במשרד בא כוח המשיב), ולפי שלא נראים סיכויי הגנה לאור אי ההתאמה בין טענותיה להסכם המצורף לתביעה ולהודאתה בחוב לאחר מתן פסק הדין ופתיחת תיק הוצאה לפועל, אין מקום להיעתר לבקשה ודינה דחייה.

5.לסיכום, הבקשה נדחית והמבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך כולל של 1,500 ₪.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ג, 23 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: