מ' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

עניינה של התביעה הוא עתירה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק"), בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 7.10.2012 (להלן: "התאונה"). במועדים הרלבנטיים לתובענה, ביטחה הנתבעת את רכב התובע בביטוח חובה.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שקבע גם את דרגת נכותו הרפואית של התובע, והצדדים חלוקים ביניהם, בין השאר ובעיקר, בשאלת אומדן הנזק.

תמצית טענות הצדדים

התובע (יליד 14.7.1951) טוען בין השאר, כי כתוצאה מהתאונה נפגע בגופו, בעיקר הוא סובל מכאבים בגב, בראש ומפציעת "צליפת שוט". כאביו מקשים עליו בחיי היום-יום ובתפקוד בכלל, זאת גם בשים לב לעובדה לפיה אשתו של התובע סובלת ממוגבלות רפואית. לדבריו, תפקודו נפגע באופן ממשי וכתוצאה מכך גם כושר השתכרותו. התובע עובד כמנהל "פינצ'ריה" בעיריית ירושלים (להלן: "העירייה").

הנתבעת מכחישה את נזקי התובע ואומדנם. הנתבעת טוענת, בין השאר, כי לתובע עבר רפואי משמעותי, שכולל מחלות רבות, ביניהן, פגיעות אורתופדיות. עוד טוענת הנתבעת, כי הנכות המזערית שנקבעה לתובע על-ידי המל"ל אינה בעלת השלכה תפקודית כלשהי על חייו ועל התנהלותו, וכי התובע שב למסלול חייו הרגיל.

ראיות הצדדים

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית והוא העיד במשפט. מטעם הנתבעת הוגש תיק מוצגים שכלל בין השאר, שאלון, תצהיר תשובות על שאלון, מסמכי המל"ל וחומר רפואי.