- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מ' נ' מדינת ישראל
|
ת"א בית משפט השלום אשקלון |
36082-07-13
15.1.2019 |
|
בפני השופטת הבכירה: סבין כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: י.מ. עו"ד שמעון בן דוד |
נתבעת: מדינת ישראל עו"ד איל קורן |
| פסק דין | |
רקע ועובדות:
1.לפני תביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע עקב מעורבותו בתאונת עבודה שארעה ביום 22.2.07 .
התובע, יליד 10.10.43, הועסק בזמן הרלוונטי לתאונה אצל הנתבעת, כאזרח עובד צה"ל. התובע עבד במפעל ליצור חלקי טנקים, מרכז שיקום ואחזקה 700 (להלן:- "מש"א") בתל השומר, בעבודות מסגרות, צביעה, ריתוך, השחזה, שריפה וכד'.
במועד התאונה, כנטען, התובע עמד על סולם ועבד בעבודת ריתוך של כנף או טובה של טנק מרכבה סימן 4, כשלפתע פגע בראשו קנה של טנק שעמד סמוך לטנק עליו עבד התובע, שבוצע בו צידוד לקנה (להלן:- "אירוע התאונה""). כתוצאה מכך סובל התובע מכאבים בראשו וסבל מסחרחורות וכן סבל מכאבים בצווארו.
מייד בסמוך לאירוע התאונה, התובע פנה לקבלת טיפול רפואי במרפאת מש"א.
בהמשך טופל התובע במרפאת קופת החולים ושהה בחופשת מחלה.
2.הנתבעת ערכה תחקיר לאחר האירוע. התחקיר נערך על ידי מר אריה שמילוביץ, אשר במועד האירוע שימש ב"מ טנקים. מהתחקיר עולה, כי במועד האירוע, בטנק הסמוך לטנק עליו עבד התובע, בוצע צידוד ידני על ידי מר שמעון טזזו. מר טזזו התריע טרם פעולת הצידוד, כי הוא מבצע פעולת צידוד, אך בפועל מחוץ לטנק לא עמד מכוון, לצורך השגחה בעת הפעולה.
3.לטענת התובע, התאונה נגרמה עקב רשלנות הנתבעת והפרתה חובות חקוקות, בין היתר, בכך שבמועד האירוע בוצע הצידוד בטנק הפוגע ללא מכוון מחוץ לצריח, אשר תפקידו לפקח ולהתריע על סכנות בזמן הצידוד בניגוד להוראות הבטיחותיות המחייבות.
התביעה הוגשה תחילה בבית משפט בירושלים ונמחקה מחוסר מעש.
הנתבעת כופרת בהתרחשות אירוע התאונה, לטענתה התובע לא נפגע בזמן אירוע התאונה ואם נפגע, פגיעתו היא מינורית, לא גרמה לתובע לנזק ובכל מקרה, גם אם נגרם נזק, תביעת התובע נבלעת בתגמולים אותם קיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל"), בגין אירוע התאונה.
הנכות הרפואית:
4בתמיכה לטענותיו באשר לנכותו הרפואית, כתוצאה מאירוע התאונה, הגיש התובע חוות דעת של פרופ' דן עטר, מומחה לאורתופדיה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 15% לצמיתות לפי סעיף 37 (5) א-ב לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן:- "התקנות").
היות והתובע לא חזר לעבוד כמסגר וכרתך, לא הוסיף לעבוד שעות נוספות ואף בשעות העבודה הרגילות החל להיות מועסק בעבודות קלות יותר, המומחה קבע כי לתובע גם נכות תפקודית כך שסך שיעור נכותו הרפואית והתפקודית, לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות- 19%.
התאונה הוכרה על- ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. הוועדה הרפואית לקביעת נכות לנפגעי עבודה מטעם המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 10%. המל"ל הפעיל תקנה 15 לתקנות בשליש. סה"כ הועמדה נכותו בשיעור של 13.3%.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
