מ' נ' כ. בונוס הפצות בע"מ

התובעת אשר עבדה אצל הנתבעת משך כשמונה שנים, הגישה תביעה זו שבפנינו לקבלת זכויות המגיעות לה לטענתה מהנתבעת. במסגרת פסק הדין נדרש לבחון את שאלת נסיבות סיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעת, זכאותה לקבלת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועוד.

טענות התובעת

1. התובעת הועסקה אצל הנתבעת מיום 1.10.2007 ועד ליום 18.11.2015 (ר' סעיף 1 לכתב התביעה) בתפקיד משווקת ראשית של ספרי הלימוד שהנתבעת מפיצה.

2. התובעת טענה, כי שכרה הורכב משכר יסוד ובונוסים שקיבלה מדי חודש בגין מכירות (ר' סעיף 6 לכתב התביעה) וכי בעת חישוב זכויותיה היה על הנתבעת לקחת בחשבון את הבונוסים כחלק מן ה"שכר הקובע".

3. התובעת הוסיפה, כי הנתבעת ובאופן ממוקד יותר מנהלה, מר דניאל בן יהודה, התעמר בה, השפיל אותה ו"ירד" עליה ללא הפסקה (ר' סעיף 8 לכתב התביעה). עוד טענה התובעת, כי לאחר שחלתה, הפכה ההתעמרות לחלק משגרת יומה אצל הנתבעת (ר' סעיף 9 לכתב התביעה).

4. בחודש ינואר 2015 העבירה התובעת לנתבעת אישור מרופא תעסוקתי בו צוין כי אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה הנוכחית בשיווק ספרים או בכל עבודה אחרת והומלץ על פרישתה לפנסית נכות (ר' סעיף 11 לכתב התביעה). אלא, שלטענת התובעת, דרש מנהלה כי תמציא לו אישור מרופא המשפחה אשר יקבע כי היא יכולה להמשיך בעבודתה (ר' סעיף 12 לכתב התביעה).

5. בחודש מאי 2015 אושפזה התובעת בשל מחלת עור. לאחר שחרורה שהתה בחופשת מחלה בת חודשיים, בגינה המציאה לנתבעת אישור מחלה. במהלך התקופה נאלצה התובעת ליטול סטרואידים (ר' סעיף 13 לכתב התביעה).

6. בחודש אוקטובר 2015 חלתה בשפעת ועם שובה מחופשת המחלה נקראה לחדרו של מר חיים כהן, מנכ"ל הנתבעת, "אשר אמר לה כי מאחר והיא מאד חולה, הוא לא יהיה יכול להמשיך ולהעסיק אותה. במעמד השיחה שלח מר חיים את התובעת לביתה" (ר' סעיף 16 לכתב התביעה).

7. טוענת התובעת, כי אף שבמכתב הפיטורים צוין שנערך לה שימוע טרם קבלת ההחלטה על פיטוריה, מעולם לא נערך לה שימוע כדין ואף בטופס התביעה לקבלת דמי אבטלה ציינה הנתבעת, בחלק המיועד לכך, כי התובעת פוטרה עקב צמצומים (ר' סעיפים 23-22 לכתב התביעה).