מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעה להכיר באירוע המוחי שאובחן בתובע במהלך חודש 12/13 כפגיעה בעבודה.

1.בפסק-דינו של מותב זה מיום 4.11.18 נקבע שלא עלה בידי התובע שאירע אירוע חריג בעבודתו בסמוך לפני האירוע המוחי.

על פסק-הדין מיום 4.11.18 הוגש ערעור לבית הדין הארצי (עב"ל) 9057-12-18. הערעור התקבל (פסק דין מיום 27.9.19) ונפסק כי האירוע מיום 13.12.13 היווה אירוע חריג בעבודת התובע, ובנסיבות אלה התיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי. פסק-הדין שלערעור מהווה חלק מפסק-דין זה.

חוות דעת המומחית הראשונה

2.ביום 2.10.19 מונתה ד"ר ויויאן דרורי, מומחית בתחום הנוירולוגיה כמומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית). בפני המומחית הונחה התשתית העובדתית הבאה:

א.התובע, יליד 16.8.1951, הוא קבלן עצמאי לעבודות שיפוצים.

ב.במהלך שנת 2012, ביצע התובע במסגרת עיסוקו כקבלן שיפוצים עבודת בניה הכרוכה בהוספת יחידת מגורים בבית לקוח בשם מיכאל שלו. הלקוח הוא ידידו של התובע.

ג.ביום שישי, 12.12.13, פגש התובע את הלקוח שלו במקום עבודתו של הלקוח. הלקוח אמר לו שישנה נזילה במבנה אותו בנה. באותה פגישה סוכם כי התובע יגיע למחרת היום לבדיקת הנזילה או לביצוע תיקון.

ד.ביום 13.12.13 בשעות הצהריים הגיע התובע לביתו של הלקוח.

באותה פגישה דרש הלקוח מהתובע שיבצע את התיקון באופן מיידי והטיח בתובע כי אינו מרוצה מעבודתו, כי מדובר בעבודה שהיא במסגרת האחריות של התובע וכי אינו מתכוון לשלם לו בגין התיקון. בעקבות זאת התפתח בין התובע ללקוח ויכוח קולני והתובע נפגע מדבריו ותלונותיו של הלקוח, הן מהיחס שקיבל ממנו כחבר והן מהאשמות שהטיח בו ומפגיעה בשמו המקצועי הטוב (להלן – האירוע החריג).

התיקון לא בוצע באותו יום, התובע יצא לביתו והבטיח לחזור למחרת היום. התובע חזר לביתו נסער וסבל מכאבי ראש, סחרחורות, מועקה קשה ומצב רוח ירוד שליוו אותו עד שהלך לישון בשעת ערב מוקדמת באותו יום.

ה.ביום 14.12.13 פנה התובע בשעות הבוקר לחדר מיון במרכז הרפואי הלל יפה. התלונות ומהלך הטיפול כאמור במסמכים הרפואיים.

ביום 15.12.13, פנה התובע לרופא המשפחה, הופנה לחדר המיון, שם התקבל בשעות אחר הצהריים ואושפז. מהלך התלונות והטיפול כאמור ברשומות הרפואיות.

המומחית התבקשה לקבוע מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת פניתו לקבלת טיפול רפואי בתאריכים 14.12.13 ו- 15.12.13; האם קיים, ברמת הסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין האירוע החריג מתאריך 13.12.13, כפי שתואר לעיל, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע; וככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא בחיוב – נדרשת המומחית לקבוע האם האירוע החריג שאירוע לתובע בעבודה, החיש את בואו של האירוע המוחי, או שהאירוע המוחי היה מתרחש באותו מועד, גם אלמלא האירוע החריג.