מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' שווץ

נוכחים: ב"כ המאשימה עוה"ד נבנצאל

הנאשם וב"כ עוה"ד וידל

גזר דין

1.הנאשם הורשע ביום 20.5.10 לאחר שמיעת ראיות בעבירה של שימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר (עבירה לפי סעיף 418 מציעא + 420 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977).

2.על פי עובדות כתב האישום בתאריך 2.7.06 בשעה 11:00 או בסמוך לכך ניסה הנאשם להונות ולהוציא רישיון נהיגה במשרד הרישוי ברחוב הלוחמים בחולון, מבלי שיהא זכאי לכך, בכך שהציג רישיון נהיגה מזויף שפג תוקפו במטרה לקבל בתמורה לו רישיון נהיגה בר תוקף.

3.בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונש של מאסר על תנאי, קנס ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה, זאת נוכח חומרת העבירה מחד ומאידך עברו הנקי של הנאשם וחלוף הזמן.

4.ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בצו מבחן, זאת בשים לב לגילו הצעיר, העדר עבר פלילי ונסיבות קבלת הרישיון המזוייף לידיו בסמוך לאחר עלייתו ארצה בעודו חסר כל ניסיון בהתנהלות מול הרשויות ("אדם חסר ניסיון שהגיע לארץ חדשה ושלא בטובתו אנשים חסרי לב הפילו אותו בפח" – עמ' 25 לפרוטוקול ישיבת יום 7.6.10).

6.דומה כי אין מקום וצורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המרמה ככלל הפוגעות באושיות הסדר החברתי והעבירה בה הורשע הנאשם בפרט, אשר אלמלא ערנות פקידי משרד הרישוי היה ממשיך להחזיק ברישיון נהיגה ולנהוג במשאית בכבישי הארץ מבלי שעמד במבחן שליטה אותו נדרש לבצע כתנאי להמרת רישיון הנהיגה הזר בו החזיק לרישיון נהיגה ישראלי.

עם זאת ולצד חומרת העבירה יש ליתן את הדעת לעברו הנקי של הנאשם, לקליטתו המוצלחת בחברה הישראלית (שירת שירות חובה בצה"ל ומשרת במילואים, נישא, הקים משפחה ודואג לפרנסתה) ולזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה.

7.לפיכך ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הצריכים לענין, גוזרת אני על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי בן 4 חודשים אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה לפי סימן ו' לפרק יא' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977;

קנס בסך של 500 ₪ או 5 ימי מאסר תחתיו;

פסילה בפועל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 18 חודש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: