מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' רודוי ואח'

גזר דין לנאשם 2

1.הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירה של תקיפה בתנאים מחמירים, לפי סעיפים 380 ו- 382 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.הנאשם יליד 1986 ובעברו שתי הרשעות קודמות בגין העדר משירות צבאי.

3.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 31.7.05, בגינה ציבורית בעיר בת-ים, תקף הנאשם ביחד עם אחרים את שלושת המתלוננים, בכך שהכו אותם בכל חלקי גופם. לאחד המתלוננים נגרם דימום באפו ובפיו וסימן חבלה בלחיו; למתלונן השני נגרמו סימני חבלה בדמות שפשופים בצלעותיו, בידו ובצווארו; למתלונן השלישי נגרמה שריטה בידו.

הודיית הנאשם ניתנה במסגרת הסדר דיוני. הנאשם חזר מכפירה, הורשע בעובדות כתב אישום מתוקן ונשלח לקבלת חוות דעתו של שירות המבחן לעניין ההרשעה והעונש. המאשימה הבהירה עמדתה להותרת הרשעת הנאשם בעינה, עתרה למאסר על תנאי ולקנס והציגה רכיב עונשי מוסכם בדמות פיצוי למתלוננים.

4.שלושה תסקירים הוגשו בעניינו של הנאשם, בהם נמנע שירות המבחן מהמלצה כזו או אחרת.

שירות המבחן סקר את רקע חייו של הנאשם, שלא ארחיב בנושא מחמת צנעת הפרט. הנאשם החל לצרוך אלכוהול וסמים מסוכנים מסוג "חשיש" מגיל צעיר וחדל מכך, כדבריו, בסמוך לאבחונו בתיק זה. הנאשם נמנע ממסירת בדיקות שתן בתימוכין בהפנייתו זו.

הנאשם עובד כמתקין מערכות ומעוניין להמשיך בלימודים בתחום המוזיקה. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו נשוא האישום, הביע צער בגינם והבין את הבעייתיות שבהתנהגותו ואת הפגיעה החמורה שזו משקפת כלפי המתלוננים.

הנאשם הוסיף כי השתנה, כי אינו נוהג בתוקפנות וכי משקיע את רוב מרצו וזמנו בעבודתו.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם דפוסים בעייתים, אלימים ותוקפנים וכי הבנתו ורצונו לשינוי אלו הינם ראשוניים. הנאשם סרב להשתתף בהליך טיפולי שהוצע לו מאחר והעלה סברתו כי אינו זקוק לסיוע טיפולי וכי הוא נעדר פניות וזמן.

שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בצו של"צ, אך הנאשם לא התפנה אף לכך ולא הגיע להמשך שיחות עם שירות המבחן.

שירות המבחן הוסיף והתרשם כי על אף חלוף הזמן וביטוי הנאשם שינוי בהתנהגותו, נדרשות הסתכלות ובדיקה מעמיקות בכל הנוגע לבעייתיות שבהתנהגותו.

5.דינם של הנאשמים 1 ו- 3, נעדרי עבר פלילי, נגזר לכדי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

6.ב''כ המאשימה עתרה להותרת הרשעת הנאשם בעינה ולהשתת העונשים אליהם הפנתה במסגרת ההסדר הדיוני - מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

ב"כ המאשימה הדגישה כי נסיבות העושה והמעשה ובכלל זה חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, מצדיקים ענישתו המתונה של הנאשם כעתירתה.

7.הסנגורית עתרה להימנע מהרשעת הנאשם ולהסתפקות בהשתת רכיבי התחייבות ופיצוי למתלוננים בגדר ענישתו.

הסנגורית הדגישה את חלוף הזמן ואת גילו הצעיר של הנאשם בעת המעשה נשוא כתב האישום. בנוסף, הודגשו התיקון המשמעותי שהוכנס בכתב האישום והודיית הנאשם שנלוותה אליו, המשקפת קבלת אחריות והפנמת הפסול שבמעשיו, גם כפי התרשמות שירות המבחן.

לגישת הסנגורית, אין לזקוף לחובת הנאשם העדר פניות טיפולית בחלוף הזמן, משאין אפשרות ממשית לשלבו בטיפול אפקטיבי בשלב זה.

הסנגורית הוסיפה כי הנאשם לא הסתבך בפלילים מאז מעשה האישום ועד כה וכי עברו אינו מכביד ואינו רלוונטי.

הסנגורית סיכמה בהפניה לחרטה שהביע הנאשם בגין מעשה האישום ולהעדר הצורך בהפניה לנזק קונקרטי שייגרם לו בהינתן הרשעתו. בהקשר זה, נטען כי אין לשלול קיומו של נזק קונקרטי לנאשם בעתידו התעסוקתי, ככל שיורשע בדין.