מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' סורוזינסקי

בפני

כב' השופט רפי ארניה

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של "מעביד המסיע תושב אזור ללא היתר עבודה, עבירה לפי סעיף 12(ג) לחוק הכניסה לישראל".

במהלך ישיבת ההוכחות הבהיר ב"כ המאשימה כי המאשימה מייחסת לנאשם עבירה של הסעה שלא כדין – עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל.

אין חולק שביום 12.12.2007 נעצר הנאשם על ידי מחסום שגרתי כשהוא נוהג ברכבו, ועימו נוסע אשר הציג בפני השוטרת דרכון ירדני מס' 999671043, ע"ש ואיל אלחטיב (להלן: "ואיל"). מבדיקה שערכה ע.ת. 2 בקשר מול השב"כ הסתבר כי ואיל הינו שב"ח. השניים נעצרו, הובאו למשטרה, ועדויותיהם נגבו (ת/1, נ/1).

גירסת הנאשם

הנאשם העיד כי הוא עוסק כקבלן צבע וחיפש פועלים לעבודה. ואיל התקשר אליו ושאל אותו אם הוא מחפש פועלים לעבודה, והשניים קבעו להיפגש ברח' לוינסקי בתל אביב. הנאשם שאל אותו האם יש לו מסמכים על פיהם הוא רשאי לעבוד בישראל וואיל הראה לו צילום של דרכון ירדני, ואמר לו שיש לו אישור עבודה. הנאשם ביקשר לראות את האישור וואיל אמר לו שהוא יראה לו את האישור למחרת. הנאשם וואיל עלו לרכב, וכאמור, נעצרו במחסום משטרתי.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 12 א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל קובע:

"המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין – דינו מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977"

ואילו סעיף 12א(ה) קובע:

""תושב זר"- תושב האיזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האיזור, למעט ישראלי,....."

וסעיף 12א(ד)(1) לחוק קובע:

"מי שעשה מעשה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) או (ג5), והוכחה מודעותו לכך שהלן, העובד, הנוסע או הנוהג, לפי הענין, הוא תושב זר, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:

לאחר שבדק שבידי התושב הזר מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין או, לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), מסמכים שלפיהם הוא רשאי לנהוג ברכב בישראל;

בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג5), בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהתושב הזר אינו רשאי לנהוג ברכב בישראל. "

המתווה הנורמטיבי

הנה כי כן, המתווה הנורמטיבי אותו קובע חוק הכניסה לישראל הינו כדלקמן:

ראשית על התביעה להוכיח את היסוד העובדתי, דהיינו שהנוסע הינו תושב זר, השוהה בישראל שלא כדין;