מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' כהן

גזר דין

המחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין העונש היא בשאלה פשוטה בתכלית. אך בטרם אכנס לשאלה מצאתי להבהיר דברים להעמיד דבירם על דיוקם. ביום 18/10/2009 הצהירו הצדדים כי הגיעו לכלל הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בשתי עבירות של החזקת סם, בשני תיקים נפרדים, יורשע, התביעה תעתור למאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל, ואילו ההגנה תטען לקנס פתוח ופסילה על תנאי.

משום שלא היתה לפני אינדיקציה אם הנאשם ממשיך להשתמש בסמים, ולפיכך, לא יהיה מקום להכריע במחלוקת שבין הצדדים אם לפסול את הנאשם מלנהוג או להשית עליו עונש של פסילה על תנאי, הוריתי לקבל תסקיר שרות המבחן. תסקיר כזה אכן הוגש עובר לדיון דהיום.

בדיון דהיום, משטענו הצדדים לעונש, הוגש לעיוני גליון הרשעות קודמות. לאחר שעיינתי בגליון הסתבר כי נגד הנאשם עומד ותלוי עונש של פסילה על תנאי למשך 4 חודשים שהושת על הנאשם בגזר הדין בבית המשפט לנוער.

על פי תאריך גזר הדין עונש של פסילה על תנאי מלקבל ולהחזיק רשיון נהיגה, בר הפעלה הוא לאחר שהנאשם הודה והורשע בעבירה של אחזקת סם בתיק 4545/08.

משום כך, שינו הצדדים טעמיהם ביחס להצגת הסדר הטיעון וכעת המחלוקת היא האם להאריך עונש הפסילה כאמור או להפעילו.

שאלת בסיס במחלוקת שבין הצדדים היא האם קיימות נסיבות המצדיקות הארכת הפסילה על תנאי או חידושה.

כל כך משום שהכלל הוא כמובן שעונש מותנה, וגם אם מדובר בפסילת רשיון נהיגה, יופעל משביצע הנאשם ע בירה בתקופת התנאי.

עניינתי עיין היטב בתסקיר שירות המבחן שהוגש לעיוני דהיום, לא באתי לקבוע האם מדובר בתסקיר חיובי או לא, שהרי לא זו היתה מטרת התסקיר, אלא שככל שאני מעיין בתסקיר הנני מוצא שיש בו כדי נסיבות שישכנעו אותי להאריך הפסילה המותנית.

סוף דבר שאני קובע כי הפסילה המותנית שנקבעה בביהמ"ש לנוער מיום 30/5/06 בת.פ. 1894/05, תופעל, ואני מורה שהנאשם יפסל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך 4 חודשים, כפי הקבוע בגזר הדין של בית המשפט לנוער.

בנסיבות שטענה ב"כ הנאשם להקלה בדינו של הנאשם, לא מצאתי להוסיף לנאשם פסילה בפועל לתקופה נוספת.

אשר על כן, אלו העונשים שאני משית על הנאשים:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

אני מורה על הפעלת הפסילה המותנית, כפי שמפורט לעיל, דהיינו לתקופה של 4 חודשים ממחר ה-20/10/10 עד שעה 13:00 או מיום שיפקיד רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט ובאין רשיון נהיגה תקף, מיום שיצהיר על כך.

הבהרתי לנאשם כי ככל שלא יעמוד בדרישות החוק באשר להפקדת רשיון נהיגה או הצהרה עליו, הרי מרוץ הפסילה לא יחל.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות בסך 2,000 ש"ח, שהושתה על הנאשם בתיק הנוער כאמור לעיל.

הואיל והנאשם הפקיד סך של 500 ש"ח בגין צו הבאה, הרי הסכום יקוזז כנגד ההתחייבות ויתרת התשלום היא 1,500 ש"ח.

הסך של 1500 ש"ח ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם הוא ה1/12/10.

אינני משית על הנאשם עונש של קנס. כל זאת משום שבהצגת הסדר הטיעון לא נטען דבר באשר להפעלת ההתחייבות.

הסם יושמד.