מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' ווינשטיין ואח'

החלטה

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם מכירה, בשלוש הזדמנויות שונות של ספרי הארי פוטר המתורגמים לשפה הרוסית. אין צורך להדגיש כי המכירה נעשתה בישראל.

סעיף 10 (ג) לפקודת זכויות יוצרים 1924 אשר חלה במועדים הרלוונטים כדין המחייב קובעת עונש מאסר של עד 3 שנים לכל מי שעוסק במכירה, השכרה או הפצה של עותק מפר או מכירה, השכרה או הפצה של יצירה בהיקף מסחרי.

ב"כ הנאשמים טענה לקיומה של הגנה מן הצדק. טענותיה של ב"כ הנאשמים מתחלקות ל- 5:

הראשון – כי המדובר בספרים בשפה הרוסית אשר נרכשו ממחסנים לגיטימיים העוסקים בהפצת ספרים בשפה הרוסית וכי הנאשמים ולא ידעו כי המדובר בעותקים מפרים.

השני – כי המדובר בחלק מפרשיה גדולה ולא הוגש כתב אישום כנגד מעורבים אחרים בפרשה, המעורבים בה בהיקף גדול יותר מאשר הנאשמים עצמם.

השלישי – העדר ענין לציבור.

הרביעי – כי כתב האישום הוגש בלחץ של גורמים חיצוניים – עוה"ד ונציגיהם המופיעים כעדים מטעם התביעה.

החמישי – כי קיימים חוסרים ראייתים בראיות התביעה שגורמים לכך כי למעשה חומר הראיות שעליו הושתת כתב האישום פוגם מלכתחילה.

כבר עתה אומר כי פרט לקו הטיעון השני אין ממש בבקשה.

באשר לטענה הראשונה – המדובר במחשבה הפלילית של הנאשמים. על התביעה להוכיח את המחשבה הפלילית של הנאשמים ואין בטענה זו מקום להגנה מן הצדק.

באשר לטענה השלישית – העדר ענין לציבור, הרי שטענה זו מופרכת מלכתחילה. עבירות קניין רוחני הינן כגניבה ממש ואין נפקות לשאלה האם ההפרה של היצירה הינה בשפה העברית או בכל שפה אחרת. על מערכת המשפט ובית המשפט להתגייס במלחמה בפגיעות בקנין הרוחני כחלק מהמאמץ הגלובלי בענין זה ובין היתר על דרך של הפללת מעשים מסוג זה.

באשר לטענה הרביעית – כי כתב האישום הוגש בלחץ ל גורמים חיצוניים. אינני רואה בכך כל בעיה שהיא. במקרים רבים ובעיקר בעבירות רכוש, כתבי אישום מוגשים עקב תלונה של מי שנפגע רכושו עקב המעשה. אינני רואה ענין זה כשונה מהמקרה בו נפגע מתלונן על פגיעה מרכושו.

גם מעורבות עמוקה של המתלוננים או מי מטעמם בכתב האישום איננה רלוונטית וזאת בשים לב לעובדה כי בסופו של יום כתב האישום הוגש על ידי הגוף התובע המוסמך להגישם והוא זה שחתום עליו וחזקה היא כי טענות המתלוננים ובאי כוחם נבדקו על ידו בטרם הוגש כתב אישום.

אשר לטענה החמישית – מדובר בטענות כנגד איכות הראיות אשר מקומם בשלב ההוכחות.

אשר לטענה השניה – מדובר בטענת אכיפה בררנית אשר כידוע עלולה להוות במקרים מסויימים בסיס לזיכוי מחמת הצדק ואולם, שמעתי מפי ב"כ המאשימה שהמדובר בין היתר בטענות לגבי אנשים אחרים אשר אינם מעורבים בפרשה כמו גם לגבי אנשים שמוערבים בפרשה.

אינני מביע עמדה בענין זה וההגנה תוכל להביא את ראיותיה לגבי טענה זו במסגרת פרשתה.

אינני רואה מקום להכריע בשלב זה בו חומר הראיות איננו מצוי בפני, בטענות הללו. התייחסות עליהן תינתן, ככל שתדרש, בשלב הכרעת הדין.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

נדחה להוכחות ליום 6/9/10 שעה 11:30.