מ.י. תביעות ראשל"צ נ' פרייפלד

החלטה

1.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע וישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן אשר יבחן, לבקשת ב"כ הנאשם, גם האפשרות לבטל את ההרשעה.

2.על פי כתב האישום המתוקן ביום 14/11/08 בשעה 10:30 לערך התגלע ויכוח בין הנאשם לבין שכנו המתלונן ביחס לחדר הזבל המשותף בבנין, במהלכו אמר הנאשם למתלונן שירסק לו את העצמות ומי שייכנס לחדר הזבל, הוא יגמור אותו וכי פתח במלחמה עם הדיירים בבנין. בהמשך, במהלך מאבק שהתפתח, תפס הנאשם את ידו של המתלונן ועיקם את אצבעותיו. כתוצאה מכך נגרמה למתלונן חבלה באצבעו שהצריכה קבלת טיפול רפואי.

כשהוזמנו שוטרים למקום, דחף הנאשם פעמיים, באמצעות ידיו, את אשת המתלונן. לפיכך הורשע בעבירות איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם.

3.הנאשם יליד 1975, נשוי ואב לילדה, ללא עבר פלילי.

4.מתסקיר שירות המבחן עולה כי זוהי מעורבותו הראשונה והיחידה בפלילים.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, התגייס לשירות קרבי בצה"ל, בתחילה בשייטת 13 ובהמשך בסיירת גולני, סיים קורס קצינים ושירת בקבע כסגן מפקד פלוגה. הוצגה חוות דעת חיובית של מפקדו. לאחר שחרורו עבד בתחום תכנות מחשבים בחברות הייטק שונות. באחת מהן עבד כשמונה שנים ועזב מיוזמתו כדי לסייע בגידול בתו התינוקת.

לאחרונה שב הנאשם לעבודה בתחום עיסוקו.

ביחס לביצוע העבירות תיאר סכסוך עם שכניו שהסלים לאלימות מילולית הדדית ואלימות פיזית מצידו, כשסבר שעומד להיות מותקף על ידי המתלונן שהחזיק בידו מסורית לחיתוך המנעול. את אשת המתלונן דחף, לדבריו, מתוך סערת רגשות, ללא כוונה לפגוע בה.

בפני שירות המבחן נטל אחריות על מעשיו, הביע צער, חרטה, בושה ואשמה וכן אמפטיה ודאגה למתלונן. שירות המבחן התרשם כי לנאשם אינו דפוסי אלימות ולכן לא נמצא צורך בהתערבות טיפולית.

לענין ביטול ההרשעה, בשל חריגות העבירות והעובדה שהנאשם עובד בתחום התכנות, צויין כי קיים חשש שההרשעה תפגע בעבודתו ולכן בתסקיר המלצה לבטל הרשעתו ולהטיל עליו 180 שעות של"צ.

5.ב"כ המאשימה עתרה להותיר את ההרשעה על כנה ולהשית על הנאשם מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננים וקנס.

6.הסנגור ביקש לאמץ את המלצת התסקיר לאור חריגות האירוע בחיי הנאשם והיות הנאשם נורמטיבי ומועיל לחברה. עוד נטען כי הותרת ההרשעה על כנה תוביל לקושי ולפגיעה במציאת מקום עבודה בתחום מקצועו.

הסנגור ביקש אורכה להמצאת מסמכים כדי להוכיח פגיעה תעסוקתית והגיש שתי דוגמאות של הסכמי העסקה. האחד נחתם ע"י הנאשם בו היה עליו להצהיר על העדר הרשעה בפלילים. השני לא נחתם ע"י הנאשם מאחר והיה עליו להצהיר כי לא קיים כנגדו כל הליך משפטי בעבר או בהווה והוא נמנע מכך.

7.הנאשם נשא דברים, ציין כי הוא בוש ונכלם מהמעמד, הביע צער על המעשה ונטל אחריות עליו. עוד הוסיף כי הוא משרת במילואים כ- 10 שנים ומוביל לוחמים במבצעים צבאיים. עד האירוע לא היה לו כל עימות עם המתלונן וגם לאחר האירוע אין כל מתיחות ביניהם.

8.עבירות האלימות בהן הורשע הנאשם, הפיזית והמילולית, אינן ברף התחתון של החומרה.

לא ברור מה גרם להתלקחות האירוע בענין שנראה שולי, על פניו.

עם זאת בפני בית המשפט ניצב אדם שניתב את חייו באופן חיובי ומועיל לחברה ואף שירת ומשרת כקצין לוחם וכמפקד של לוחמים. הוכח כי הרשעה בפלילים עלולה לפגוע בעתידו התעסוקתי, ובמצב זה מצאתי להעדיף את האינטרס השיקומי ולבטל את ההרשעה, תוך הכבדת רכיבי הענישה המתאימים.

9.לפיכך אני מורה על ביטול ההרשעה.

10.ניתן בזה צו של"צ בהיקף 250 שעות אותן יבצע הנאשם במסגרת מחלקת המתנדבים בעירית ראשל"צ בתפקיד סיוע לימודי לילדים בבית הספר "תרבות".