מ.י. תביעות ראשל"צ נ' פיי פרנקל

החלטה

הנאשם שבפני הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של איומים.

במסגרת הסדר הטיעון הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה טרם הרשעתו של הנאשם יישלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יתבקש לבחון את שאלת אי הרשעתו.

ב"כ הצדדים אף מנו בפני בית המשפט שורת פרמטרים אליהם התבקש התסקיר להתייחס ובהם בין היתר, מידת שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, העדר צפי למסוכנות, אי פתיחת תיקים חדשים ובמידת הצורך השתתפות בהליך טיפולי. והוסיפו כי ככל שהנאשם יעמוד בפרמטרים הללו יעתרו במשותף לסיום ההליך ללא הרשעה.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם בתאריך 28.6.09 בשעה 09.00 או בסמוך לכך התקשרה המתלוננת היא גרושתו של הנאשם, לטלפון הסלולארי של הנאשם ותוך ויכוח שהתגלע ביניהם בנוגע לבתם המשותפת, אמר הנאשם למתלוננת: "בפעם הבאה שאני רואה אותך את מתה....".

עניינו של הנאשם נשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. לתיק בית המשפט הוגשו שני תסקירים. תסקיר ראשון מיום 2.5.12 סקר בהרחבה את נסיבותיו האישיות של הנאשם כבן 41, יליד בלגיה, גרוש ואב לילדה כבת 8, נעדר הרשעות קודמות מכל מין וסוג שהוא ולא הסתבך בעבירות נוספות מאז האירוע נשוא כתב האישום. שירות המבחן סוקר את הרקע המשפחתי של הנאשם ואת התנהלותו לאורך השנים במישורי חייו השונים לרבות לימודים, שירות צבאי ותעסוקה.

אשר למערכת היחסים עם המתלוננת, מצויין כי השניים הכירו בארץ, התחתנו ועברו לגור יחד בבלגיה אולם על רקע הריון ובעיות רפואיות מהם סבלה המתלוננת חזרו ארצה ונולדה להם בתם המשותפת.

לאחר מערכת נישואים שנמשכה 3 שנים בלבד התגרשו.

שירות המבחן התרשם כי הקשר הזוגי ביניהם אופיין במתחים וקונפליקטים על רקע פערים בציפיות שהיה לכל אחד מהם מהמערכת הזוגית ובעיות תקשורת.

טיפול זוגי שעברו לא צלח ולבסוף החליטו בני הזוג להתגרש בשנת 2004.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה, תיאר הנאשם בפני קצינת המבחן כי האירוע ארע בתקופה מתוחה בחייו בה סבל ממצב רוח ירוד והתקשה לתפקד ולעמוד בהסדרי הראיה על רקע תעסוקה יציבה.

הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן כי הקשר כיום בינו לבין המתלוננת מאוזן ותקין.

שירות המבחן התרשם מאדם נבון ובעל ערכים נורמטיביים אולם באותו שלב טרם גיבש המלצה סופית שכן טרם השלים את הליך האבחון בעיקר בכל הנוגע לקבלת עמדת המתלוננת.

תסקיר שני בעניינו של הנאשם הוגש ביום 11.6.12. שירות המבחן מדווח כי נפגש בתקופת הדחיה עם המתלוננת והתרשם ממנה כמי שמנהלת אורח חיים עצמאי, מודעת לזכויותיה, דומיננטית ואינה חוששת מפני הנאשם. גם המתלוננת עצמה לא היתה מעוניינת לפרט בהרחבה את מערכת היחסים הזוגית עם הנאשם עד לגירושיהם ובאופן כללי תיארה פערים עליהם לא הצליחו לגשר. אשר לאירוע נשוא כתב האישום ציינה כי ארע על רקע משבר רגשי שחווה הנאשם לאחר הגירושים וקריסה כלכלית של עסקו.

המתלוננת הדגישה מפורשות כי מדובר באירוע יחיד שלא ארע קודם לכן ולא חזר על עצמו מאז ותיארה כי הקשר כיום בינה לבין הנאשם מאוזן ותקין.

נוכח התרשמות שירות המבחן מהנאשם כאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי ובעל ערכים חיוביים, לצד ההתרשמות כי בשנתיים האחרונות חלה התייצבות במישור הכלכלי והתעסוקתי אצלו, מנהל וניהל אורח חיים נורמטיבי ומאז אירוע נשוא כתב האישום שארע בשנת 2009 לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים, המליץ שירות המבחן כי יש מקום להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם צו של"צ כענישה חינוכית מוחשית.

שירות המבחן קובע מפורשות כי להערכתו המקצועית הנאשם אינו מאופיין בדפוסי התנהגות אלימים והאירוע ארע בנסיבות מיוחדות.

נוכח ממצאי התסקירים עתרו הצדדים במשותף לאמץ את המלצות תסקיר שירות המבחן.

לאחר ששקלתי את כל האמור, בהתחשב בהודאת הנאשם ובנסיבותיו האישיות כמו כן בהתחשב בממצאי התסקירים בעניינו ובטיעוני ב"כ הצדדים לעונש לרבות טיעוניהם לקבלת הסדר הטיעון שנערך ביניהם, ובשל הטעם כי הנני מוצאת שיש בהסדר זה כדי לאזן באופן ראוי בין האינטרסים השונים מחד, אינטרס השיקום של הנאשם ומאידך אינטרס הציבור, הנני רואה לנכון לאמץ את הסדר הטיעון כפי שהוצג בין הצדדים.

סבורני כי קיימת הצדקה לאי הרשעתו של הנאשם על מנת שיהא סיכוי אמיתי לבני הזוג להמשיך ולנהל קשר מאוזן ותקין שהוא הכרחי בנסיבות בהן מעורבת קטינה אשר לעולם תהווה קשר בל ינותק בין בני הזוג.