מ.י. תביעות ראשל"צ נ' פדלון

גזר דין

1.הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין לפי סעיף 12 א (ב) לחוק הכניסה לישראל.

2.הנאשם יליד 1964 ואין בעברו רישום פלילי.

3.מעובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 16.4.08 ברחוב בעיר ראשל"צ, העסיק הנאשם שלא כדין שני תושבים מהכפר עורישי שאינם בעלי היתר שהייה בארץ.

4.         הודיית הנאשם ניתנה במסגרת הסדר דיוני, לפיו תוקן כתב האישום והנאשם נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן לעניין ההרשעה והעונש.

5.מתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם, עולה המלצת שירות המבחן לשקול סיום ההליך ללא הרשעת הנאשם והשתת צו של"צ.

שירות המבחן העריך כי הנאשם אינו מאופיין בדפוסי התנהגות אימפולסיביים וכי מדובר בהתנהגות חריגה מטעמו. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם חש בושה, חרטה וצער על מעשיו, מצליח לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו, ההליכים המתנהלים כנגדו מהווים גורם מרתיע בעבורו, רמת הסיכון להישנות מעשיו נמוכה ואין נזקקות טיפולית מטעמו.

ממכתב המלצה שהוגש תוארה התרשמות עירית רמת-גן מהנאשם כאדם ישר, אמין המבצע עבודתו נאמנה. מאישורים רפואיים שהוצגו ומדברי הנאשם עלה כי הנאשם סובל מקושי רפואי המקשה עליו את שנתו.

שירות המבחן תאר את דברי הנאשם לפיהם הוא מקפיד כיום שלא לחזור לסורו וממוקד בדאגה ובטיפול בילדיו ובאימו הקשישה לה הוא מסייע כלכלית ורגשית.

בהתייחס לסוגיית ההרשעה, תאר שירות המבחן את חשש הנאשם מפגיעה בפרנסתו כתוצאה מהפסקת עבודתו כקבלן בנייה עצמאי מול גופים ציבוריים במידה ותיוותר הרשעתו בדין לא הוצגו אסמכתאות בהקשר זה וגם באותו מכתב מאת עיריית רמת גן הנושא לא עלה.

6.המאשימה עתרה להותרת הרשעת הנאשם בעינה ולהשתת עונשים בדמות מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

המאשימה טענה כי יש לערוך השוואה בין הנאשם, העוסק כקבלן בניין, לבין נאשמים אחרים שאינם במקצוע זה ולזקוף לחובתו חומרה יתרה מאחר ובמסגרת עבודתו מתעסק באישורים ולכן חזקה עליו שידע שאין זה חוקי להעסיק עובדים זרים ללא אישורים.

לעניין ההרשעה טענה המאשימה כי לא הוכחה פגיעה ממשית בתעסוקת הנאשם וגם זו שתיווצר אינה כללית אלא נקודתית ביחס לאותם גופים ציבוריים ספציפיים שגם אותה לשקול אל מול שיקולים נוספים כגון סוג העבירה ושיקולי הענישה.

7.         בתימוכין באסמכתא, עתר ב"כ הנאשם לאימוץ המלצות שירות המבחן.