מ.י. תביעות ראשל"צ נ' בנטיהון

גזר דין

בטרם דיון במחלוקת שבין הצדדים באשר לגזר הדין אשר יושת על הנאשם, מצאתי לפרט העובדות בהן הודה הנאשם. בדיון שהתקיים לפני ביום 10.1.10 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי ההסדר, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ובטרם טיעונים לעונש וגזר דין יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. התביעה הודיעה באותו דיון שהתסקיר מתחייב "כמחויב מגילו" משמע עמדת התביעה הייתה למאסר בפועל ומשום שבעת ביצוע העבירות היה הנאשם מתחת לגיל 21 הרי על פי החוק יש לקבל תסקיר שירות המבחן בטרם גזר דין.

אשר על כן, אלה העובדות בהן הודה הנאשם, על פי כתב האישום המתוקן. הנאשם הודה כי במסגרת חקירה שהתקיימה בשנת 2007 נגד הנאשם, שימש המתלונן מדובב כנגדו. בתאריך 14.8.09 סמוך לאחר חצות הלילה באולם אירועים בעיר ראשון לציון, הבחין הנאשם במתלונן, התקרב אליו ואמר לו "בוא רגע". אחר כך אחז הנאשם בידו של המתלונן ומשזה התנער מהאחיזה, הזעיק הנאשם את חבריו שהיו בסביבת המפגש בין השניים. משהגיעו חבריו צעק להם הנאשם: "זה מדובב, זה מדובב". בעקבות כך תקפו חברי הנאשם את המתלונן באמצעות בקבוקי בירה והנאשם היכה את המתלונן במכה בחזהו. סמוך לאחר מכן, כפי שנאמר בכתב האישום, התניע המתלונן את רכבו, ואז הרים הנאשם אבן מהרצפה והשליכה לכיוון השמשה הקדמית של הרכב וכתוצאה מכך נשברה השמשה.

כאמור, הנאשם הודה בעובדות אלו לפני כשנתיים ימים. הדיונים התקיימו מעת לעת, כאשר במשך הזמן נמצא הנאשם בפיקוח, מעקב וליווי שירות המבחן. מסתבר כי שירות המבחן מצא במקרהו של הנאשם לפעול בדרך שיקומו. ויודגש, בעת הרלבנטית של המעשים, היה הנאשם מצוי למעשה, על מסלול חיים עברייני.

סמוך לדיון שהתקיים ביום 24.10.11 הוגש תסקיר משלים לאחר שבעה תסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם במשפט זה.

בתסקיר המשלים והמסכם, ולאחר ששירות המבחן פירט כל הנסיבות הרלבנטיות לעניין לרבות ובמיוחד הדרך השיקומית הארוכה שעבר הנאשם במשך שנתיים ימים המליץ שירות המבחן לחייב הנאשם בשירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.

בטיעוניה לעונש לא התעלמה באת כוח התביעה מהדרך השיקומית שעבר הנאשם, אלא שעתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל. טיעון זה מבוסס בעיקרו על חומרת העבירה ונסיבות ביצועה כמו גם על העובדה שבעת שביצע הנאשם העבירות שבכתב האישום, עמדו נגדו שני מאסרים מותנים בני הפעלה.

באת כוח הנאשם ביקשה לקבל המלצת שירות המבחן ולא לקטוע התהליך הטיפולי שיקומי הארוך והקשה שעבר הנאשם, ושליחתו למאסר בפועל יש בה כדי לקטוע תהליך זה.

ההתלבטות במקרה זה קשה. הנאשם ביצע עבירות חמורות במיוחד ככל שהן מבוצעות כלפי מי שעיסוקו באכיפת חוק, דהיינו המדובב. אין צורך להכביר מילים באשר לחשיבות עבודתו של אדם, שיש בה כדי לחשוף עבירות, באופן של דיבוב. הקלה בדין כנגד מי שנוקטים אלימות כה קשה יש בה כדי לרפות ידי העוסקים במלאכה חשובה זו.

כמו כן, אין להתעלם כי בעת שביצע הנאשם העבירות החמורות הללו, עמדו נגדו שני מאסרים מותנים בני הפעלה.

אלא שגזירת הדין, אינה מעשה טכני – שטחי, אלא יש בו כדי לשקול מכלול שיקולים לעומקם של דברים. הנאשם מצוי בתהליך שיקומי קשה וארוך, ולמעשה עבר אותו בהצלחה, כך לפי תסקירי שירות המבחן, באופן שמבחור צעיר החי חייו בשולי החברה, כשהוא מכור לאלכוהול, הגיע לשלב שיקומי מרשים ביותר. והכול מפורט בתסקירים. הנאשם כיום מצוי במקום אחר מזה שהיה בעת שעבר העבירות.

האם משום תהליך שיקומי זה, יישכחו מעשי הנאשם? האם אין בגזר דין מקל במקרה זה כדי להעביר מסר שלילי לציבור מסר שיש בו כדי הקלה במעשיו החמורים של הנאשם? ובשאלות אלו מצויה הדילמה שלפני. האם האינטרס הציבורי מחייב שליחתו של הנאשם למאסר? או שמא האינטרס הציבורי מחייב המשך התהליך השיקומי הארוך והקשה שעבר הנאשם? ככל שאני בוחן השיקולים השונים נוטה הכף, לדעתי, להעדיף במקרה זה את שיקומו של הנאשם.

אשר על כן, אני מקבל המלצת שירות המבחן ומורה כדלקמן:

אני מורה על הארכת המאסר המותנה, למשך 6 חודשים, שהושת על הנאשם בתיק פלילי 1273/08 של בית המשפט השלום ברחובות על פי גזר דין מיום 7.7.08 למשך שנתיים מתום תקופת התנאי.

אני מורה על הארכת המאסר המותנה, למשך 10 חודשים, שהושת על הנאשם בתיק פלילי 540/06 של בית משפט השלום לנוער ברחובות, על פי גזר דין מיום 11.6.07 למשך שנתיים מתום תקופת התנאי.

אני מחייב הנאשם בתשלום קנס בסך 400 ש''ח או שבועיים מאסר. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם יהא ביום 1.1.12.

אני מחייב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור (של''צ) בהיקף של 300 שעות, על פי תכנית שתוכן עבורו על ידי שירות המבחן. הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הבין והסכים.

איני קובע דיון נוסף להגשת תוכנית השל''צ ולאישורה. שירות המבחן יכין תוכנית ויגישה לנאשם. שירות המבחן ידווח לבית המשפט בהתאם.

עותק מהחלטה זו יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור במשך 45 יום.