מ.י. תביעות ראשל"צ נ' בן נעים

גזר דין

1.הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.

על פי כתב האישום ביום 22.3.09 איים הנאשם על אישתו כי ירצח אותה ובהמשך תקף אותה בכך שדחף אותה בעת שעמדה על מדרגות הבית.

לפיכך, הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים.

2. הנאשם יליד 1950 לחובתו 9 הרשעות קודמות בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים, תקיפה, היזק לרכוש בזדון, העלבת עובד ציבור ועבירות כנגד שוטרים.

מרבית העבירות נצברו עד שנת 1993, למעט ההרשעה האחרונה בגין עבירה שבוצעה בשנת 2004.

כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי שהושת עליו בת.פ. 2342/04 (שלום ראשל"צ) בן 5 חודשים.

3. ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח שירוצה במצטבר להפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו.

ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם מתקשה לגלות תובנה לגבי המאפיינים האימפולסיביים באישיותו, מודה באופן חלקי ומסיר אחריות מעצמו, אינו רואה בעיה בהתנהגותו או בצורך בהתערבות טיפולית ובנסיבות אלה אינו בא בהמלצה כלשהי.

ב"כ המאשימה הוסיפה כי על אף שעבירת האלימות אינה ברף העליון של החומרה הרי לאור התסקיר קיים צפי למסוכנות עתידית ולכן לא ניתן להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.

4. הסניגור טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט. עוד ציין כי הנאשם היה נתון בתנאים מגבילים ומהרחקה מהמתלוננת במשך כשנה, ללא הפרה.

עוד ציין הסניגור כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו בעצם הודייתו, בעצם עמידתו בתנאי ההרחקה במשך תקופה ממושכת.

הסניגור הציג גם מכתב ששלח הנאשם למתלוננת בתקופה בה הורחק ממנה המביע את חרטתו. הסניגור הוסיף כי הנאשם הינו נכה, נעזר בקביים ואף בכך יש להתחשב.

עוד ציין כי אף המתלוננת ציינה לפני שירות המבחן את כוונתה להמשיך ולחיות עם הנאשם יחד, ללמדך שאינה חוששת מפניו. הסניגור הוסיף כי עבירת האלימות אינה ברף העליון של החומרה, וכי היא נעברה בסמוך לתום תקופת התנאי.

5. בחנתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתסקיר שירות המבחן ובגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, אכן ההרשעות מעידות על אימפולסיביות ונטיה לאלימות. עם זאת, מרבית העבירות, כאמור, נעברו עד שנת 1992. הרשעתו האחרונה היא בגין עבירה משנת 2004. אין בעברו עבירות של אלימות כלפי בת זוג.

עוד התחשבתי בהודייתו של הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי, מעצר הבית הממושך, גילו המתקדם, נכותו של הנאשם, האלימות ברף התחתון של החומרה ויתר הנסיבות כפי שפורטו.

עוד התחשבתי בעובדה כי הנאשם לא ריצה בעבר עונש מאסר, אף לא בעבודות שירות.

במכלול הנסיבות סבורה אני כי ענישה ממשית בדמות 6 חודשי עבודות שירות תהא ראויה למקרה זה ויהיה בה כדי להרתיע את הנאשם לצד ענישה עונש הצופה פני עתיד.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך חודשיים.