מ.י. תביעות ראשל"צ נ' אוגורצוב(עציר)

פסק דין

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, ב-3 כתבי אישום המייחסים לו 3 עבירות של איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); 3 עבירות של תקיפה, עבירה על סעיף 379 בחוק; ניסיון תקיפה, עבירה על סעיף 379+ 25 בחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 380 בחוק והפרת הוראה חוקית, עבירה על סעיף 287(א) בחוק, הכל כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

2.לאור הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום בת.פ. 3663/09, אני מרשיעה אותו בעבירת הפרת הוראה חוקית, עבירה על סעיף 287(א) בחוק, בכך שבתאריך 14.07.09, במסגרת ב"ש 8839/09 בבימ"ש שלום בראשל"צ, קבע כב' השופט ירון לוי, על שחרורו בתנאים באופן שאוסר יצירת קשר עם רינט מורטיזן (להלן: "המתלונן"), איסור להתקרב לרח' בן צבי 23 בראשל"צ, מפעל "בלוטין" (להלן: "המפעל") ולביתו של המתלונן במרחק הפחות מ- 500 מ"ר, וכן יחתום הנאשם על התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך 2,500 ₪ כל אחת. בהמשך לאמור, בתאריך 20.07.09, ומאחר שלא עמד הנאשם בתנאים האמורים לעיל, מותנו תנאי שחרורו בכך שנאסר על הנאשם להיכנס לתחומי העיר ראשל"צ, וכן נדרש להתייצב פעמיים בשבוע בפני קצין תורן בתחנת המשטרה וערבות צד ג' בוטלה (להלן: "ההוראה החוקית"). ע"פ עובדות כתב האישום, בין התאריך 21.07.09, בשעה 16:00 או בסמוך לכך, לבין התאריך 22.07.09, בשעה 14:57 או בסמוך לכך, שהה הנאשם בתחומי המפעל.

3.ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש הפנה להתנהגותו האלימה של הנאשם וסבר כי עברו הפלילי מלמד על דפוס התנהגות. עוד הוסיף כי חרף העובדה שביהמ"ש הורה על שחרורו בתנאים, לא השכיל הנאשם לנצל הזדמנות זו ושב פעם נוספת על התנהגותו האלימה. לטעמו, דבר זה מצביע על כך כי גם החלטות שיפוטיות של ביהמ"ש אין בהן כדי לאיין ממסוכנותו או להטיל אימה על הנאשם. על כן, רק ענישה מרתיעה ומתמשכת יהא בה כדי ליצור עבורו גורם מרתיע. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקת ביהמ"ש העליון אשר ציין לא אחת את הצורך להילחם בעבירת האלימות וכי במקרים מסוימים שיקולי שיקומו של הנאשם נסוגים לאחור. לפיכך, עתר להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל מתמשך, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

4.ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש הפנתה לנסיבות חייו הקשות של הנאשם אשר, לטעמה, הביאו אותו להתנהגותו זו, ולעובדה כי הוא עצור משך תקופה לא מבוטלת. לדידה, יש מקום להסתפק בתקופת מעצרו הארוכה וכן, עתרה להימנע מהטלת פיצוי בשל היותו חסר כל.

5.הנאשם טען לגבי המתלונן כי אין חוו"ד מומחה וביקש כי ישחררו אותו.

6.אין להכביר במילים באשר לחומרתה של עבירת האלימות. למרבה הצער, מידי יום אנו שומעים על מעשי אלימות נוראים בהם אדם תוקף את רעהו כשלמעשה, התנהגות זו נתפסת כמגפה המתפשטת במדינתנו ומותירה אחריה חללים ופצועים ונראה כי אין יכולת לעמוד בפניה. על כן, על בתי המשפט להרים תרומה לעצירתה של מגיפה זו בדרך של הטלת עונשים חמורים על מי שנמצא נוהג ביד אלימה.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט א' לוי בע"פ 3562/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.07.05), כדלקמן:

" על התנהגות מסוג זה יש להגיב ביד קשה, ואם לא ננהג כך, תשתלט האלימות על כל תחומי חיינו. אכן, בתי המשפט התריעו, ולאחרונה אף ביתר שאת כנגד נגע האלימות. אולם, הגיעה השעה לעשות מעשה, ובראש ובראשונה להבהיר בדרך הענישה לעבריינים בכוח... כי המענה לאלימות תהיה כליאה ממושכת, ולתקופות מאסר שעלולות להיות משמעותיות. עם זאת, אין כוונתי לומר שיש לזנוח כליל שיקולים של שיקום העבריין... אולם המציאות בה אנו חיים מציאות חירום היא, ועל כן שיקולים מסוג זה הינם שניים במעלה, וקודמים להם שיקולי גמול והרתעה".

7.לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ושקלתי את הנסיבות הצריכות לעניין ובהן, נסיבות חייו של הנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירות והאינטרס הציבורי, גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל למשך 18 חודשים, מיום מעצרו 16.01.10, ובניכוי ימי מעצרו 12.07.09- 20.07.09, וכן 21.07.09- 18.08.09.

ב. מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת אלימות כנגד הגוף.

ג.מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה של הפרת הוראה חוקית.

ד.קנס כספי בסך 1,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

פיצוי למתלונן, מר בוריס רבינוב, בסך 3,000 ₪.

כל סכום שיופקד ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.

הקנס והפיצוי ישולמו ב- 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.11.10 וב – 1 לכל חודש לאחריו.

המאשימה תודיע למתלונן על פסיקת הפיצוי לטובתו.

המוצגים יושמדו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.