מ.י. תביעות ראשל"צ נ' אדרי ואח'
|
ת"פ בית משפט השלום ראשון לציון |
4056-09
23.11.2010 |
|
בפני : עירית וינברג-נוטוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מ.י. תביעות ראשל"צ |
: 1. לולו אדרי 2. רמי חכם |
| החלטה | |
החלטה
בעניינו של נאשם 1 (להלן: הנאשם)
ב"כ הנאשם העלה טענה מקדמית שעניינה "הגנה מן הצדק" לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
1.הנאשם נעצר כחשוד בהתפרצות נשוא תיק זה. בדיון ב"הצהרת תובע" הוחלט על שחרורו בתנאים מגבילים, שבמהלכם הוגש כתב האישום כנגדו.
הנאשם 2 נעצר כשלושה חודשים לאחר מכן, כחשוד באותה התפרצות. אז תוקן כתב האישום ע"י הוספת נאשם 2, שלאחר סיום חקירתו שוחרר בתחנת המשטרה. לאחר מכן בוטלו התנאים המגבילים גם ביחס לנאשם.
2.לנאשם לא נשלחה הודעה בדבר זכות שימוע לפי סעיף 60 א לחסד"פ בעוד הנאשם 2 קיבל הודעה כאמור.
טענות הצדדים
3.לטענת ב"כ הנאשם יש לבטל את כתב האישום לאור חוסר הגינותה של המאשימה באפליה בין הנאשמים:-
א.לטענתו, ראש מדור התביעות מוסמך שלא לקיים שימוע בעניינו של נאשם, בהתאם לסעיף 60א(ה) לחסד"פ, מטעמים מיוחדים שיירשמו. הטעמים במקרה זה הם:- "כתב האישום מייחס לנאשם התפרצות בצוותא בתחכום ונזק רב ונוכח עברו הפלילי של הנאשם, ניתן פטור משימוע".
ב.לטענת ב"כ הנאשם, נאשם 2 הינו בעל עבר פלילי מכביד מזה של הנאשם, מואשם באותה מסכת עובדתית שבבסיס כתב האישום ולמרות זאת קיבל הודעה לפי סעיף 60 א (א) לחסד"פ.
לפיכך מדובר באפליה הפוגעת בעקרונות צדק והגינות משפטית ויש להורות על מחיקתו של הנאשם מכתב האישום.
4.ב"כ המאשימה טענה כי טענת "הגנה מן הצדק" יכולה להתקבל רק מקום בו מדובר בהתנהגות שערורייתית מצד הרשות, שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק וההגינות המשפטית, או במקרה בו יש בהתנהגות משום התעמרות בנאשם.
ב"כ המאשימה ציינה את השיקולים שנשקלו לצורך ההחלטה שלא ליתן זכות שימוע לנאשם וכן כי אלה עומדים בדרישות הדין.
עוד נטען כי הפגם עליו מצביע ב"כ הנאשם אינו עולה לכדי פגיעה מהותית בתחושת הצדק וההגינות ואינם מצדיקים ביטולו של כתב האישום.
דיון והכרעה
5.השתלשלות הארועים כפי שתוארה היא שגרמה לתוצאה של אי שוויון בין הנאשמים באשר לזכות השימוע ואין בכך כדי להצביע על שרירות לב, מניעים פסולים או שיקולים זרים.
(ראה ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל).
שיקולי המאשימה בהחלטה שלא ליתן לנאשם זכות שימוע, הינם שיקולים ענייניים ואין בהם פסול.
עם זאת, בשורה התחתונה, מבלי שקיים טעם להבחנה בין הנאשמים בענין זה, נוצר חוסר שוויון ביניהם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|