מ.י. תביעות ראשל"צ נ' אבראש ואח'

החלטה

בהמשך לפרוטוקול מיום 9/6/10 לאחר שקטעתי הדיון מאחר והתעורר ספק בליבי אם הנאשם מודה בביצוע העבירה, התייצב היום הנאשם לדיון ולאחר שערכתי בירור מפיו האם הודייתו היא כנה ואמיתית ולאחר ששוכנעתי שכך הם פני הדברים אני ממשיך בדיון.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תש"ע, 16/06/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

פסק דין (נאשם 2)

הנאשם הודה בביצוע עבירה של סיוע להתפרצות לרכב כפי המצוי בכתב אישום מתוקן המצוי בתיק בימ"ש, לא אפרט מעל הצריך אומר כי הנאשם ביחד עם הנאשם 1 חברו יחדיו על מנת לפרוץ לרכב מתוך כוונה לגנוב ממנו. כאמור הנאשם הורשע בעבירת סיוע ולא בעבירה המוגמרת.

בהחלטתי מיום 18/1/2010 רשמתי לפני הודיית הנאשם אלא שלא הרשעתי הנאשם, אלא על פי המוסכם בין הצדדים הוריתי לקבל תסקיר שרות המבחן בטרם אשקול ואחליט בעניין זה.

ואכן תסקיר משרות המבחן הוגש בנושא הנדון. לאחר ששרות המבחן בוחן מכלול השיקולים הרלוונטים לעניין, מבחינת שרות המבחן, הגיע לכלל מסקנה כי במקרה זה יש להמנע מהרשעת הנאשם ולחייבו בשל"צ.

עולה כי השאלה העולה לדיון היא האם המקרה שלפני ראוי ומתאים הוא, שיסתיים משפטו של הנאשם באי הרשעתו. ההלכה בעניין זה היא זו הידועה כהלכת כתב ולפיה הכלל במשפט הפלילי שככל שאדם ביצע עבירה הרי הוא יורשע בגין כך, החריג לכלל הוא אי הרשעתו. בין יתר השיקולים ולדעתי שיקול כבד משקל הוא בחינת מהות העבירה, שהרי יש ועבירה מסויימת מבחינת מהותה ומיקומה במפת הפשיעה הרווחת לצערנו בחברה אין היא מובילה לאי הרשעת הנאשם.

ככל שאני שוקל השיקולים הצריכים לעניין במקרה זה, העבירה של סיוע לפריצה לרכב על מנת לגנוב מתוך הרכב, אף על פי שאין מדובר בעבריין העיקרי, אין ראוי שההליך יסתיים באי הרשעת הנאשם.

עבירות כלפי רכב, לרבות ובמיוחד פריצות לכלי רכב תוך גרימת נזק לבעליהם וגניבת רכוש תושביה התמימים של המדינה, הם מכת מדינה, ואני חושב שיהא זה מסר בלתי ראוי, שלילי ביותר שיש להמנע ממנו אם אורה על אי הרשעת הנאשם.

אשר על כן, אני מכריע דינו של הנאשם בכך שאני מרשיעו בעבירה של סיוע להתפרצות לרכב עבירה לפי סעיף 413 ו. יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודות שרות. אני סבור שעונש זה איננו מידתי בנסיבות המקרה ובמיוחד בנסיבותיו של הנאשם, ככל שקבעתי כי המקרה אינו ראוי להסתיים באי הרשעה הרי אני קובע כי נסיבותיו האישיות של הנאשם, דהיינו נאשם שהוא כבן 30, חסר הרשעות קודמות, על פי הנסיבות המיוחדות המפורטות בתסקיר שרות המבחן ונראה כי המעשה שעשה הוא חריג בהתנהלותו היום יומית, ולמותר לציין כי מדובר באדם עובד המפרנס אותו ואת משפחתו, הרי די בהליך לעצמו כדי להביאו להפנמת האיסור שבמעשה.

אכן יש צורך בהטלת סנקציה ממשית בעקבות המעשה שעשה הנאשם ולטעמי אין הדרך בהשתת עבודות שרות אלא בחיוב הנאשם לבצע של"צ.

אשר על כן, על פי המכלול אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה כנגד הרכוש למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב.

קנס בסך 500 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם יהא 1/8/2010.

לא ישולם אחד מן התשלומים יאסר כאמור.

באשר לשל"צ, אני משאיר לשרות המבחן, לשיקול דעתו להכין תוכנית של"צ מתאימה לנאשם בהיקף ובמקום מתאים ומבלי הצורך לפנות לבית המשפט להודיע על כך לנאשם שיהיה בקשר עם שרות המבחן.

בתוך כך אם תתעורר תקלה כלשהי הן בהענות הנאשם לשל"צ או אחרת יפנה שרות המבחן לבית המשפט ומשכך אורה לחדש הדיון בעניין זה.