מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשקלון נ' עברני

החלטה

גזה"ד ינתן לאחר הפסקה.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תש"ע, 10/05/2010 במעמד הנוכחים.

דינה כהן, סגנית נשיא

פסק דין

הנאשם יליד 1980, הודה לאחר תיקון כתב אישום בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב וללא רישיון ופוליסה והחזקת סם לצריכה עצמית, זאת לאחר שהנאשם בתאריך 4.11.08 נהג בטרקטורון בנסיבות בהן רישיון הרכב פקע למעלה משישה חודשים ולא היה בתוקף כשהוא נוהג את הטרקטורון בדרך ציבורית בדרך נמהרת ורשלנית "בזיג זג" בין היתר ובנסיבות המפורטות בכתב האישום המתוקן שתוכנו מדבר בעד עצמו והכל כאשר בכיס מכנסיו החזיק סם מסוכן מסוג חשיש לצריכה עצמית במשקל 0.9 ג'.

בישיבה מיום 19.3.09 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו תתבקש הגשתו של תסקיר שרות מבחן ואם התסקיר יהיה חיובי, המדינה תגביל עצמה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שרות. בתוך כך הוסכם כי שרות המבחן יתייחס לשאלת אי הרשעתו של הנאשם. לפיכך, נמנעתי באותה ישיבה מהרשעת הנאשם, כהחלטת ביניים, עד לקבלת תסקיר.

בהתייחס לעברו של הנאשם יצויין כי הנאשם נטול עבר פלילי אולם לחובתו 10 הרשעות תעבורתיות בעבירות שונות כגון נהיגה במהירות מעל המותר, נהיגה תוך אי ציות לתמרור, נהיגה כשרישיון הרכב פקע מעל לשישה חודשים ועוד.

לאור ההסדר שבין הצדדים נתבקשה הגשתו של תסקיר ועל אף קיום קשר לא יציב עם שרות המבחן, ניתנו לנאשם מספר הזדמנויות להסתייע בשרות והדיון נדחה מעת לעת. בתסקיר ראשון מיום 24.6.09 צויין כי הנאשם נשוי ואב לילד בן 4 ותינוק, עובד מזה כשנתיים כמסגר. בתסקיר פורטו נסיבות חייו של הנאשם שאין מקום לפרטן מחמת צנעת הפרט. צויין בתסקיר כי הנאשם נחשף לצריכת סמים לאחר ששוחרר מן השרות הצבאי ולאור התרשמות שרות המבחן כי הנאשם נמצא בסיכון לשוב לצריכת סם אך שלל צורך במעורבות שרות המבחן, לא בא שרות המבחן בהמלצה להתערבותם.

לעניין שאלת ההרשעה ציין שרות המבחן כי לא ברור האם הרשעה עלולה לפגוע בפרנסתו ולא הוצג בפניהם אישור כפי שנתבקש.

בתסקיר נוסף מיום 3.8.2009 מדווח שרות המבחן על המצאות שרידי סם באחת מבדיקות השתן שהנאשם ביצע. שרות המבחן ציין כי אין בידו להמליץ על אי הרשעה בדין.

בתסקיר שלישי מיום 15.12.09 חוזר שרות המבחן ומסכם כי עמדת הנאשם עדיין היתה שאינו רואה צורך בהתערבות טיפולית ואף העלה חשש מעונש של עבודות שרות שכן הדבר יאלץ אותו להפסיק את עבודתו ומקור הפרנסה היחיד עבור משפחתו. בתוך כך צויין כי בדיקות שתן שביצע הנאשם נמצאו הפעם נקיות משרידי סם. שרות המבחן דיווח כי לשיחת הסיכום לא התייצב אך יצר קשר והודיע כי לא יגיע בשל מחוייבות בעבודה. בשל נסיבות אלה שלל שרות המבחן התאמת הנאשם לבצע שרות לתועלת הציבור שכן דרושה אחריות והתמדה לביצוע עונש שכזה. בשל חוסר היציבות בקשר עם שרות המבחן, לא בא שרות המבחן בהמלצה טיפולית או אחרת, הגם שהדגיש כי עונש של מאסר בעבודות שרות יחמיר את המצב הכלכלי של משפחת הנאשם הנסמכת כולה על משכורתו.

ב"כ המאשימה סברה כי אין מקום להימנע מהרשעת הנאשם כלל נוכח התסקיר המפורט שהוגש והמלצותיו כאמור ובטיעוניה לעונש הדגישה כי הנאשם אינו מבין את הבעיתיות בהתנהלותו תוך צמצום הבנת העבירות וחומרתן ולכך שלמעשה בסופו של יום התסקיר אינו חיובי. לכן עתרה המאשימה תוך הפנייתי לפסיקה מתאימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל והפנייתי לחשיבות ההגנה על חיי המשתמשים בדרך תוך הטלת עונשים מרתיעים למי שעובר עבירות מן הסוג עליהן נדון הנאשם. המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר מותנה, קנס כספי ופסילת הרישיון בפועל ועל תנאי כשהפסילה בפועל שנדרשה הינה פסילה משמעותית.

הסנגור מנגד שהיה ער לכך שעמדת שרות המבחן שלילית במהותה, ציין כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי שהודה בהזדמנות הראשונה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכן כי הנאשם היה נתון למעצר ממש בין התאריכים 4.11.08 ועד 7.11.08 ובאותו מועד בו שוחרר למעצר בית מלא, שאף זאת יש להביא בחשבון. נמסר וגם שרות המבחן מאשר שהיום הנאשם אינו משתמש בסמים, עובד ומפרנס בכבוד ולכן סבר הסנגור שיש מקום להימנע מן ההרשעה. הנאשם עצמו הצהיר כי מוכן לקחת אחריות וביקש הפנייה נוספת לטיפול.

הסנגור הוסיף וציין כי הנאשם הינו אב לילדה והסיבה לחוסר היציבות בקשר עם שרות המבחן הינה בשל המחוייבות הכבדה למשפחתו. הסנגור ציין כי אין להשית מאסר אף לא בעבודות שרות בשל החשש שמא יביא לפרוק המשפחה ויכביד מאוד על חיי הנאשם תוך עתירה להסתפק בעונשים פחותים בחומרתם.

הנאשם עצמו הביע חרטה בפני.

באשר לשאלת ההרשעה, בחנתי את טענות הצדדים לאור ההלכה שקבעה בעניין ע"פ 2083/96, כתב נ' מ"י פד"י נ"ב (337) ונראה כי אין בפני המקרה המצדיק המנעות מהרשעה.

בימ"ש מציין שם כי המנעות מהרשעה אפשרית בהצטברות שניים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ר' עמ'341). נאמר שם כי המנעות מהרשעה הנה חריגה לכלל שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להמנע מהרשעה רק במקרים יוצאי דופן בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. בימ"ש סוקר באותו הליך שורה ארוכה של שיקולים שהם רלוונטים לעניין וביניהם כאמור חומרת העבירה.

במקרה שבפני מדובר במס' עבירות שהשילוב ביניהן מלמד על הסיכון הטמון במעשיו של הנאשם לשלום הציבור ומידת הפגיעה בו. למותר לציין כי עמדת שרות המבחן אינה תומכת מהימנעות מהרשעה ולאור ההלכה האמורה, יש לנהוג במקרה דנן על פי הכלל ולפיכך בנסיבות העניין, הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן על פי הודאתו בהן בישיבה מיום 19.3.09.

באשר לעונשו של הנאשם, עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא פוליסה בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה לסכן חיי אדם מחייבת הטלת עונש מוחשי, מה גם שהנאשם החזיק בכיס מכנסיו סם מסוכן מסוג חשיש לצריכה עצמית במשקל של 0.9 גרם. הטלת עונש צופה פני עתיד בלבד לא יביא עמו מסר ראוי ותקיף ולא יהא בו כדי להגן על שלום המשתמשים בדרך. המעשים שביצע הנאשם, אף אם נעברו בנובמבר 2008, ראויים להוקעה.

לא אתעלם מנגד מנימוקי הקולא ומדברי העד שהנאשם בחר להעיד לעונש ולכך שהנאשם נטל אחריות למעשיו בהודייתו בעבירות, כי הנאשם מתפקד באופן נורמטיבי ועובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו באופן סדיר ותקין וכי מתסקירי שרות המבחן אף שהאחרון לא בא בהמלצה למעורבות טיפולית, מלמדים על הפסקת השימוש בסמים. כן אביא לטובת הנאשם את העובדה כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו ואת יתר טיעוני הסנגור לעונש לרבות ימי מעצרו והיותו נתון בתנאים מגבילים. עם זאת, ענישה צופה פני עתיד בלבד, תהא סלחנית מידי ולא תביא לידי ביטוי את מכלול האינטרסים העומדים בבסיס רעיון הענישה.