מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשקלון נ' ויינברג ואח'

גזר דין (בצרוף תיקים)

הנאשם יליד 1974, הורשע על פי הודאתו בעבירות נשוא שלושה כתבי אישום שצורפו, שניים מהם לאחר תיקונם.

הנאשם הורשע בעניין ת.פ. 825/08 בעבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה, החזקת מכשיר פריצה והפרת הוראה חוקית לאחר שהחזיק סכין וקטר ולאחר שנוכח סמוך לבית אמו בניגוד להוראה שיפוטית.

בעניין ת.פ. 1395/08 הורשע הנאשם בעבירות נשוא כתב אישום מתוקן של קבלת נכס שהושג בפשע לפי סעיף 411 לחוק העונשין, לאחר שקיבל שלושה זוגות נעליים ותיק מאת אחר.

בעניין ת.פ. 1016/08 הורשע בעבירה נשוא כתב אישום מתוקן בהחזקת הרואין במשקל 0.086 ג' נטו לצריכה עצמית.

לחובת הנאשם הרשעה אחת קודמת מבי"ד צבאי מפברואר 93' של התקהלות בלתי חוקית.

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים. שרות המבחן בסופו של יום מנימוקים שפורטו בתסקיר ממליץ על הטלת שרות לתועלת הציבור, העמדת הנאשם בפיקוח שרות המבחן, בין היתר, זאת על מנת לאפשר המשך מעקב מצד שרות המבחן אחר טיפול שהנאשם מקבל באמצעות תחליף סם, הנלווה להליך השיקום, תפקודו והסתגלותו בתחום התעסוקתי.

על אף שתסקיר שרות המבחן אינו חד משמעי באשר לעוצמת רצונו של הנאשם לבצע מהפך בחייו ולהתמיד בהליך הטיפולי, שכן שרות המבחן מדווח על קשיים בקשר עם שרות המבחן, עדיין ניתן להתייחס לתסקיר ככזה שמלמד על עריכת שינוי משמעותי למדי בתפיסת עולמו של הנאשם שעל פי דבריו וכן כפי שעולה מן התסקיר, החל לעבוד במפעל פולירון באופן מסודר, זאת לאחר תקופה של מס' חודשים ארוכים שבהם נמצא כי אינו צורך סמים ומקבל טיפול בתחליף סם והכל על יסוד ההכרה מצד הנאשם להתמכרותו לסמים.

ב"כ המאשימה סברה כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל בין היתר וסברה כי נוכח אופי העבירות בהן הורשע הנאשם על כי אין לקבל את עמדת שרות המבחן ותוך כך הופניתי לחלקים בתסקיר התומכים בעמדה זו.

מנגד סבר הסנגור כי יש לאמץ את עמדת שרות המבחן וסבר כי אף ענישה בדמות מאסר שתרוצה בעבודות שרות תגדע את ההליך השיקומי וסבר כי במקרה דנן אין להורות על מאסר, אף לא בעבודות שרות.

בשוקלי את טיעוני ב"כ הצדדים לחומרא ולקולא, יש אמנם טעם רב בעמדת המאשימה ועל פי שורת הדין היה מקום להורות על מאסרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממאמצים ניכרים שהנאשם ערך בשנה האחרונה לשנות את דפוסי התנהגותו ואלה עד כה הצביעו על כי הנאשם מצליח להתמיד במקום תעסוקתו האחרון. שקלתי האם אין מקום להורות על מאסר בעבודות שרות, אולם יש היגיון בטענה כי אופי הריצוי של מאסר שכזה, יגדע את הרצף התעסוקתי ועשוי להביא לנסיגה בשיקום הנאשם. אמנם שיקול השיקום אינו הבלעדי, אלא שבמקרה דנן נראה כי יש לאפשר לנאשם רצף ההליך השיקומי והטלת שרות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות כמומלץ, עדיין מהווים ענישה מוחשית ובנסיבות הענין הולמת. העמדת הנאשם בפיקוח שרות המבחן ככל שהנאשם לא יעמוד בה, תביא את הנאשם בסופו של דבר שוב לבימ"ש על מנת שיגזר דינו מחדש. לכן בנסיבות העניין נתתי משקל ממשי לעמדת שרות המבחן המנומקת היטב.

לחובת הנאשם הרשעה אחת קודמת שלא ממן העניין והתרשמתי כי החרטה שהביע הנאשם בפני ודבריו כי שומר על ניקיון מסם למעלה מ-9 חודשים לאחר שגם מערכת היחסים במשפחה השתפרה ועבודתו כנגד משאית מצדיקה מתן הזדמנות לנאשם אכן להוכיח כי בעתיד לא ישוב לעבור עבירות

לכן לאחר שהבאתי בחשבון את טיעוני ב"כ הצדדים כאמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן:

הנאשם יבצע 220 שעות שרות לתועלת הציבור במרכז הקהילתי ברנע בעבודות תחזוקה בהתאם למפורט בתסקיר מיום 26.1.2010.

6 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע או כל עבירה אחת על פי פקודת הסמים המסוכנים או עבירה של גניבה או התפרצות.

קנס כספי בסך 1,000 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו. הקנס כולו ישולם תוך 90 יום.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא יעבור תוך שנתיים מהיום אחת העבירות בהן הורשע, לא יחתום ייאסר לתקופה של 5 יום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירות על פקודת הסמים המסוכנים.

הנני מורה על העמדת הנאשם בפיקוח שרות המבחן על פי צו מבחן הניתן בזאת למשך שנה מהיום. במסגרת צו המבחן על הנאשם לעמוד ולקיים את כל הוראות שרות המבחן הניתנות שאם לא כן, עשוי להיגזר דינו מחדש.

עותק הפר' ישלח לשרות המבחן.