מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשקלון נ' גראיבה

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת על סמך הודאתו בעובדות.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

החלטה

מתקבלים ומסומנים ת/1-ת/2.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

גזר דין

שקלתי את טענות הצדדים ונסיבות הענין.

מדובר בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין ושהיית הנאשם שהינו תושב תרקומיא בחניה של חוף דלילה באשקלון בשעה 01.00 בתאריך 11/7/2009, שלא כדין.

בגין תיק זה הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים, אלא שחברי הטוב השופט אינפלד קיבל את טענותיה של הסנגורית המלומד והורה על שחרורו של המשיב ממעצרו בתיק זה והיה זה ביום 19/7/2009. אלא שלמרבית הצער הנאשם לא פרש כהלכה את תנאי השחרור וביום 12/10/2009 חזר ונכנס לשטח מדינת ישראל שלא כדין ועל כניסה זו נעצר ונגזר דינו בביהמ"ש באשדוד ביום 8/11/2009.

אותו יום, בין היתר, הופעלו 4 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו מהרשעה מס' 1.

הרשתי לעצמי מאחר ובאי כוחם המלומדים של הצדדים לא הביאו בפני את פסק הדין האחרון לידיעה בלבד להוציאו ממערכת המחשוב החדשה, ואמנם עולה כי ביום 8/11/2009 נדון הנאשם בבימ"ש באשדוד עת היה מיוצג על ידי סניגור מלומד אחר.

עיינתי בטענות שנשמעו וראיתי את גזר הדין שניתן ואכן חבל שהסנגורית הציבורית לא שמה את ליבה לכך שעו"ד עופרה סיבוני המלומדת ייצגה את הנאשם כבר בהליך המעצר והשחרור שאז ניתן היה לצרף את שני התיקים. אין לבוא בטענות במאומה לעו"ד אייל רחמים המלומד שלא ידע אודות התיק שבפני, אלא שהנאשם הוא האחרון שיכול לטעון שלא ידע אודותיו ואילו באמת ובתמים רצה לצרפו היה צריך לומר זאת. למרבית הצער ב"כ המאשימה באותו דיון לא ידעה על התיק שבפני ואני תמהה על כך, שכן כעולה מהדיון בפני ביום 28/12/2009 הסניגורית המלומדת מעדכנת אותנו על מידע שקיבלה מאביו של הנאשם שהינו אסיר. חבל שמערכת המחשוב של המשטרה לא מאפשרת לתובעים המופיעים בבתי המשפט להיות מעודכנים. מה פשוט וקל הוא שהמערכת תודיע להם מצבו של הנאשם שמשוחרר הוא בתנאים מגבילים, שהפר אותם, משעה שנעצר ראוי היה להגיש בקשה לעיון חוזר בתיק שבפני, להסב תשומת לבי לכך ולא לחכות לאביו של הנאשם שיעדכן אותנו אודות מצבו של הנאשם.

באשר לטענת הסנגורית המלומדת למחדל לעניין מעסיקו של הנאשם, גם בעניין זה אזקוף את הדברים לזכות הנאשם ככל שניתן. ברור שאם הנאשם אמנם הועסק, עבירה חמורה לא פחות ממה שהוא עבר – עבר מעסיקו. האבסורד הוא כך טוענת הסניגורית שהוא הועסק בבנית ממדים מפני מבקשי רעתנו.

במצב דברים רגיל לא הייתי מהסס להטיל על הנאשם את העונשים המקסימליים המתחייבים בנסיבות הענין. זה נאשם שבתאריך 7/2/2009 נכנס לשטח מדינת ישראל שלא כדין עובר עבירה נוספת, מובא לדין בראשונה כעולה מת/2 וביהמ"ש מקל עימו עד קצה גבול היכולת, מסתפק בעונש מאסר בפועל של שלושה חודשים, מוסיף מאסר על תנאי, התחייבות וקנס בסך 1,000 ₪. סמוך לאחר שחרורו של הנאשם מבית האסורים, הוא עובר העבירה שבפני זו מיום 11/7/2009, מוחזק במעצר עד יום 19/7/2009 אז כב' השופט אינפלד מחליט לשחררו בערבות ובתנאים מגבילים, בין היתר, של איסור כניסה לישראל, כאילו הנאשם לא מבין את חומרת התנהגותו, מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו לא מרתיעו, תנאים שנקבעו לו אינם מרתיעים אותו והוא חוזר לסורו ונכנס שוב לשטח מדינת ישראל בתאריך 12/10/2009 ואז נדון ביום 8/11/2009 כעולה מת/3 ל-6 חודשי מאסר בפועל, הופעלו 4 חודשים התלויים ועומדים נגדו, מחציתם בחופף ומחציתם במצטבר כך שסה"כ נגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום 12/10/2009.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים ולאור השתלשלות הארועים הנ"ל והמחדלים עליהם דיברו, יחד עם זאת, גם חומרת התנהגותו של הנאשם שלא ביקש לצרף התיק סתם ולא גילה אותו. אני מחליט גם הפעם לא למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין ואני גוזר עליו את העונשים המינימליים המתחייבים בנסיבות הענין כדלקמן:

1.3 חודשים מאסר בפועל, מהם תנוכה תקופת המעצר בה הוחזק בתיק מיום 11/7/2009 ועד ליום 19/7/2009 ויתרת המאסר תרוצה במצטבר לכל עונש מאסר שמרצה היום הנאשם.

2. 9 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה כלשהיא בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

3. קנס כספי בסך 8,000 ₪, אשר יגבה מסכום הפקדון שהפקיד בתיק זה בזמנו כתנאי לשחרורו מן המעצר.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע.