מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' צרנוגוז

הכרעת דין

1.במהלך הדיון בחודש פברואר השנה, הודיעה התביעה כי היא הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם לפיה הוא יודה, לא יורשע, יישלח לתסקיר של שירות המבחן שיבחן בין היתר את שאלת אי הרשעתו ובמידה והוא יהיה חיובי- תצטרף התביעה להמלצותיו.

2.לעניין הרכיב של הפיצוי- טען הנאשם כי שילם כבר סכום של 350 ₪ למתלונן והתובעת הבהירה אז שלא הצליחה להשיג את המתלונן כדי לוודא איתו את ביצוע התשלום.

3.בנסיבות אלה, נמנע ביהמ"ש מהרשעתו של הנאשם, למרות הודאתו; ודחה את הדיון בכשבעה חודשים, ליום 5/9/10, כדי לאפשר לשירות המבחן להגיש תסקיר לעונש.

4.ביום 5/9/10, לא התייצב הנאשם ובית המשפט נאלץ לזמנו לישיבות נדחות, באמצעות צו הבאה.

5.בתאריך 7/11/10, הודיע שירות המבחן לביהמ"ש, כי בהתאם להחלטת בית המשפט, החל בעריכת החקירה הודות הנאשם, זימנו לפגישה בשירות באמצעות הדואר, אולם הנאשם לא הגיע לפגישה.

6.עוד הוסיף שירות המבחן כי הצליח לאתר את הנאשם טלפונית, וזה מסר לו כי לפני 9 חודשים עבר להתגורר ברמלה.

6.1שירות המבחן הציע לנאשם להגיע לשירות באשדוד, כדי שיצליח להגיש את התסקיר למועד הדיון הנוכחי, אולם הנאשם טען שאיננו יכול להגיע בשל שעות עבודתו וביקש כי עניינו יועבר לשירותים ברמלה.

6.2על מנת ששירות המבחן במחוז תל אביב, אליו שייכת נפלת רמלה, יוכל להתארגן ולהגיש את התסקיר, יש צורך בדחייה נוספת של 4 חודשים.

7.התובעת הודיעה, כי לאור התנהלות זו של הנאשם, היא איננה מסכימה לדחיית סיומו של המשפט ולקבלת תסקיר לצורך בדיקת האפשרות להימנע מהרשעה, מה גם שציינה שערכה בירור עם המתלונן ומסתבר כי לא קיבל מעולם כספים כלשהם מן הנאשם.

8.בית המשפט בדק עם הנאשם האם הרשעתו עלולה לפגוע בעבודתו- ונענה בשלילה.

9.עוד התברר היום כי הנאשם עובד בשלוש משמרות לסירוגין- ולא הייתה בעיה להגיע לשירות המבחן באשדוד, בשעות העבודה של השירות, כנראה בניגוד למה שנמסר לשירות המבחן על פי מכתבו מיום 7/11/10.

11.הנאשם הסכים לסיים את המשפט היום.

12.בנסיבות אלה, הנני מרשיע את הנאשם, על סמך הודאתו, מיום 14/2/10, במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"א, 09/11/2010 במעמד הנוכחים.

חיים חדש, סגן נשיא

גזר דין

1.הנאשם הורשע, ע"פ הודאתו, בעבירה של גניבה (ע"י מציאה) והתחזות לאדם אחר במטרה להונות:

1.1בתאריך 15/4/09, בשעת לילה מאוחרת, בסיטי באשדוד, גנב הנאשם ע"י מציאה, ארנק השייך למתלונן ששמו מצוין בכתב האישום, שהכיל רישיונות, מסמכים, תעודות מזהות ומזומנים, בכך שנטל אותו מן המקום, ללא הסכמת הבעלים, כשהוא מתכוון לשלול אותו שלילת קבע מבעליו, כשבזמן המציאה ניתן היה לגלות את הבעלים באמצעים סבירים.

1.2בהמשך, בתחנת דלק באשדוד, התייצג הנאשם בכזב כאדם אחר, בכך שהציג את תעודת הזהות של המתלונן, וזאת בכוונה להונות.

1.3הנאשם עשה שימוש בכספו של המתלונן בסך 100 ₪ ו-6 $.