מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' פורטנוי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו מפי סנגורו במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון מהותי בכתב האישום, בכך שבין התאריכים 26 עד 30 אפריל 09' הפר הוראה חוקית שניתנה ע"י קצין משטרה, רפ"ק משה לוי, שאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת, אנה שמוקלר, חברתו לחיים מזה כ-5 שנים באותו מועד, ואיסור להיכנס לבית בכך שהגיע לביתה מס' פעמים, יצר עמה קשר. ב-30/4/09 לאחר חצות אף תקף אותה בכך שדחף אותה וכתוצאה נפלה- עבירות של תקיפה והפרת הוראה חוקית.

על פי ההסדר אם התסקיר חיובי עם המלצה טיפולית תסתפק התביעה בענישה מרתיעה, ואם לא הטיעונים פתוחים. ההסדר נעשה על דעת המתלוננת.

מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 55, יליד רוסיה, עלה ארצה ב-92', גרוש, אב לשניים בני 27, 35, מתגורר עם המתלוננת, עובד כמחסנאי מנובמבר 09'. התרשמו מאדם אחראי, רציני, בעל יכולת להתמיד באופן יציב במישור התעסוקתי, המנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי בד"כ, מאז האירוע לא עבר עבירות נוספות. העבירות לא משקפות ליקויים במערכת הערכים החברתית אלא נעברו על רקע קשיים במישור הזוגי. הוא התגרש פעמיים, אב לשניים מנישואיו הראשונים, לדבריו יש לו קשר תקין עמם. נדון בשנת 2000 בגין בעילה בכוח ואף ריצה עונש מאסר ממנו השתחרר ב-04', מדובר בתלונה של אשתו לדבריו על רקע רצונה להתגרש ממנו. סירב להתייחס לאירוע והתרשמו כי תקופת המאסר הייתה טראומטית עבורו. לאחר שחרורו הופנה לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה, והעו"ס התרשמה כי מבטא אחריות, עמד בתכנית טיפולית ושיתף פעולה. בשנת 06' בגין עבירה של נהיגה בהשפעת אלכוהול שולב במרכז לנפגעי אלכוהול ונמצא שלא סובל מהתמכרות ולא נזקק לטיפול. הוטל עליו של"צ והוא עמד בו.

שוחחו עם המתלוננת שהיא גרושה ואם לילדה, שפיתחה התמכרות לאלכוהול על רקע משבר תעסוקתי ותפקודי. בשנה האחרונה שולב במרכז לנפגעי אלכוהול ומטופלת שם כשנה. השניים בקשר זוגי כ-9 שנים ולדבריה מדובר באירוע לא שגרתי שקרה בעת שהייתה בהשפעת אלכוהול בעת שניסה למנוע ממנה לצאת לרכוש משקה אלכוהולי. למרות שהורחק מהבית המשיכה להיפגש עמו.

גם לדברי הנאשם האירוע אירע על רקע רצונה לעזוב הבית לקנות משקה אלכוהולי כשבשלב זה הייתה בגילופין. לאחר מכן שכר יחידת דיור אולם התקשה להותירה לבדה והגיע לבדוק מצבה וצרכיה. התרשמו כי לא מייחס לעצמו דפוסי התנהגות אלימים, לכן הואיל ושניהם מכחישים התנהגות אלימה, אין בכך לאפשר התרשמות מלאה מדפוסי הקשר הזוגי, אולם ניכר כי מדובר בזוג עם צרכי תלות הדדית ובעיית ההתמכרות של המתלוננת בעלת פוטנציאל ליצור השלכות לרעה על דינמיקת היחסים הזוגיים. הדיווחים של המרכז אודות שילובה בטיפול והצהרתם כי היום מצבם טוב יותר, מעידים להתרשמותם כי יש הפחתה בסיכון לכן ממליצים על ענישה מותנית והתחייבות כספית.

בנסיבות אלה אף התביעה מצטרפת להמלצה.

שמעתי את הנאשם ואת המתלוננת. שניהם טוענים שכיום מצבם טוב בהרבה. הם טוענים ששומרים כיום על ניקיון מאלכוהול למרות שהמתלוננת עדיין בטיפול, מרחיקים כל משקה אלכוהולי מביתם וניכר לעין שהדינאמיקה הזוגית היום לכאורה תקינה. תקוותי כי תסכים בהמשך להליך הטיפולי ואם יש צורך ישולבו בטיפול זוגי. אין לי אלא להביע צער על כך שאינם לוקחים אחריות מלאה על כך שההתנהגות אלימה ושהיה מקום עתה לשלבם בטיפול זוגי כבר עתה, או טיפול לשליטה בכעסים אם יש בכך צורך.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשם/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשם/ת לעונשים הבאים:

1.אני מטילה על הנאשם 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה של אלימות לא כולל איומים וגרם נזק בזדון.

2.אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא יעבור עבירות של איומים וגרם נזק בזדון, והפרת הוראה חוקית.

3.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 6000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע, במשך 3 שנים מהיום.

אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"א, 15/09/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: