מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' נקשרי

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים , מיום 2.9.05.

המדובר בנאשם שוותק נהיגתו משנת 92 ולחובתו 40 הרשעות קודמות, הכוללות בין היתר, שתי הרשעות בגין עבירה של נהיגה בשכרות, אשר בוצעו בסמיכות ביום 24.10.08 וביום 10.7.09.

כמו כן, לנאשם עבר פלילי, הכולל עבירות אלימות, רכוש והפרת הוראה חוקית , כאשר העבירה האחרונה, משנת 07, בגין עבירת מכס.

בעניינו של הנאשם , הוגש תסקיר שירות המבחן, המתאר את נסיבותיו האישיות.

שירות המבחן תיאר נאשם אשר מתקשה להפנים התנהגויות בעייתיות, בעיקר בתחום התעבורה, אולם, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מביע רצון להשתלב בהליך טיפולי ומנסה לשקם את חייו.

שירות המבחן בסופו של דבר המליץ על עונש של מאסר בעבודות שירות ועל צו מבחן למשך 12 חודשים, כאשר בכוונתו לשלב את הנאשם בסדנת תעבורה ובקבוצה שבה שולב בחודש ספטמבר 2011.

המאשימה טענה, כי בעניינו של הנאשם יש להטיל עונש מאסר בפועל ממש, לאור העובדה שמדובר בעבירה שלישית שעניינה בצריכת אלכוהול, בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. התביעה הפנתה לפסק דין של כב' השופט בנג'ו, בבית משפט השלום בחיפה, שבו נגזרו על הנאשם שם 9 חודשי מאסר בפועל , לאחר שהורשע בשתי עבירות של נהיגה בשכרות.

הסניגור הפנה לחלוף הזמן הרב מיום ביצוע העבירה ,לאמור בתסקיר שירות המבחן, ואבחן את פסק הדין של כב' השופט בנג'ו מענייננו, ועתר להטיל על הנאשם עונש מאסר קצר בעבודות שירות, וקנס מתון. הנאשם עצמו טען כי כיום הוא אינו נוהג ולטענתו גם , לא שותה, אלא בכמויות מזעריות בנסיבות חברתיות.

אין ספק שעניינו של הנאשם מעורר התלבטות, שכן מחד, מדובר בעבירה שבוצעה לפני למעלה מ 6 שנים וכן לאור העובדה שבשל כשלים ראייתיים, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות ולהרשיעו בעבירה קלה יותר, של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמחומר הראיות עלה, כי הנאשם נהג בחוסר זהירות, התנדנד והיה בלתי יציב בעמידתו , כך שהתגלו מאפייני שכרות בהתנהגותו.

כמו כן, לא ניתן להתעלם מעברו של הנאשם, אשר כולל שתי עבירות של נהיגה בשכרות.

התביעה ביקשה להתייחס לתיק זה , כתיק שלישי של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ולכך קשה לי להסכים.

מדובר בעבירה שבוצעה כאמור בשנת 2005, כ – 3 שנים לפני שבוצעה העבירה הראשונה של נהיגה בשכרות.

כמו כן, מעיון בגיליון ההרשעות עולה , כי בשתי הרשעותיו של הנאשם בגין נהיגה בשכרות, נדון הנאשם בהעדרו, על אף שראוי היה שהתביעה תעתור לפחות בתיק השני, לעונש מאסר, לאור קיומו של עונש מאסר חובה בפקודת התעבורה.

לא נראה לי כי היום ניתן לבוא ולומר , כי יש להעניש את הנאשם בחומרה על כך שלא הוענש בחומרה בהרשעתו האחרונה.

כמו כן, יצוין כי , לגבי פסק הדין שהוצג על ידי התביעה, הוגש ערעור ובערעור הוקל העונש ל 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

לאור הנסיבות לקולא ולחומרה, נראה לי, כי יש מקום ל הטיל על הנאשם עונש משמעותי, אולם, לאור חלוף הזמן והכיוון החיובי אליו שואף הנאשם , כיוון, אשר ניתן לראות חיזוקים לו בהעדר הרשעות נוספות לאחר שנת 2009, נראה לי, כי ניתן שלא למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין.

לאור כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 3 חודשים.