מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' לורברט

החלטה

ביום 6.4.10 הגיש הנאשם בקשה לביטול כתב האישום לאור פסק הדין שניתן בתיק עוזרי ולאור הגנה מן הצדק.

ביום 7.4.10 הוריתי למאשימה להגיב לבקשה תוך 20 יום ואכן המאשימה הגישה תגובתה ביום 4.5.10.

ביום 4.5.10 החלטתי בבקשה כי דינה להידחות, שכן פסק-הדין בעניין עוזרי אינו מחייב את בית-המשפט וכיו"ב כאמור באותה החלטה מיום 4.5.10.

בדיון היום ולאחר שב"כ הנאשם טען כי כתב האישום הוקרא לנאשם, חזר למעשה ב"כ הנאשם על בקשתו ועל טענותיו לביטול כתב האישום וב"כ המאשימה התנגדה.

לאחר ששקלתי עניין זה ולמרות שכבר נתתי החלטה בבקשה ביום 4.5.10, אני סבור כי אני רשאי כעת לדון ולהחליט בבקשה זו פעם נוספת, וזאת משני טעמים:

הטעם האחד הוא כי בית-המשפט רשאי לחזור ולהחליט שוב בהחלטות ביניים שנתן (ע"א 9396/00 פסקי דין נ"ה(3), 357); וכן מן הטעם שמסתבר שב"כ הנאשם הקדים את המועד להגשת בקשתו והמועד לטעון טענות מקדמיות הוא "לאחר תחילת המשפט".

תחילת המשפט נקבעה בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, במועד בו יקרא בית-המשפט את כתב האישום באזני הנאשם וכי ב"כ הנאשם יודיע כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תוכנו וכפי שנרשם בתחילת הדיון היום.

לפיכך, בצדק טען ב"כ הנאשם את טענותיו פעם נוספת.

לאור העובדה כי על פי כתב האישום עולה כי תוצאות הבדיקה של מכשיר ה"ינשוף" היו 310 מיקרו גרם, שהם מתחת למידה שנקבעה בפס"ד עוזרי על-ידי כב' בית-משפט השלום בירושלים, וכן לאור העובדה כי תוצאות בדיקת המאפיינים היתה תקינה, כפי שצוין על ידי ב"כ המאשימה, הרי לאור הוראות סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, אני קובע כי ניהול ההליך בתיק זה עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

אשר על כן, דין כתב האישום להתבטל ואני מוחק את כתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תש"ע, 06/06/2010 במעמד הנוכחים.

אריאל ברגנר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: