מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' לויטין

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בכך שהחזיק ברכבו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4.8851 גR' נטו וסכין קומנדו .

הנאשם הודה בהחזקת הסם אך כפר בהחזקת הסכין וטען כי החזיק בה לחיתוך במנגל אך שכח אותה ברכב. הרשעתיו לאחר שדחיתי גרסתו.

נתקבל תסקיר ממנו עולה כי הנאשם בן37' נולד באוקראינה, עלה ארצה ב-1996, גרוש, אב לשתי בנות בנות 9 ו- 14, הבכורה בחזקתו, עובד כשכיר בדפוס, וגר באשדוד.

התרשמו כי מנהל אורח חיים נורמטיבי, מבטא צער ובושה וחשש מההליך המשפטי.

הנאשם השלים לימודים תיכוניים והמשיך בלימוד טכנאות, שירת בצבא הרוסי ועבד כחרט.

לאורך השנים עובד בתחום הדפוס.

ממכתב מעסיקו עולה כי הוא בעל יחסי אנוש טובים, ממלא תפקידו בנאמנות, רציני ודייקן ועובד לשביעות רצונם המלאה.

הנאשם התגרש ושומר על קשר עם ביתו הצעירה המתגוררת עo האם אך נמצא בהליך משפטי לקבלת משמורת גם עליה.

הוא התנסה בחשיש בגיל 31 בתחילת הליך הגירושין והשתמש באופן מזדמן במשך שנתיים אך לדבריו הפסיק השימוש מחשש שיפגע בסיכויי המשמורת על הבנות. הוא שלל ניזקקות טיפולית.

לדבריו שכח את הסם והסכין ברכב, הפיק לקח מכך, ולא ישוב על מעשים אלה בעתיד.

בנסיבות אלה ממליצים על עונש מאסר מותנה.

אין לנאשם הרשעות קודמות.

התביעה עותרת למאסר בפועל בשל חומרת העבירה של נשיאת סכין והמדיניות הענישתית המשטרתית ומפנה לשתי החלטות של בימש"ע:

רע"פ 2932/08 מוחמד מרג'אן נ' מדינת ישראל-באותו עניין הורשע המבקש בהחזקת סכין ושרות המבחן המליצו להסתפק בענישה מרתיעה אך למרות זאת ביהמ"ש הטיל עליו חודשיים מאסר בפועל, וביהמ"ש המחוזי דחה הערעור. כבוד השופט ג'ובראן לא מצא מקום להתערב והוסיף וציין כי הטענה בדבר עברו הנקי של הנאשם ויתר הטענות כבר הועלו בפני הערכאות וכי העונש הולם. לדבריו מדובר בעבירה שיש למגרה שכן פגיעתה בציבור קשה. הוא איזכר את ע"פ 5928/03 דרס ביאדגלי בן ביאגלין נ' מדינת ישראל שם נקבע כי:

"לא ראינו אפשרות להקל בעונש. השימוש בסכינים במועדונים לסוגיהם ובסביבתם הפך לתופעה תדירה ומסוכנת בחיינו. עצם נשיאת סכין קומנדו כה מסוכנת בכיסו של המערער, אשר לצערנו, אינו היחיד שנוהג כך, מצביעה על הסכנה לציבור הנובעת מ"תרבות הסכין המתפתחת".

כמו כן מפנה לרע"פ 529/10 אריאל שלתיאל נ' מדינת ישראל. באותו עניין החזיק הנאשם בסכין ושתי אלות ברכבו, ועלתה השאלה אם יש הצדקה לבטל ההרשעה. בימ"ש השלום אימץ המלצה זו של שרות המבחן והסתפק ב-150 שעות של"צ, ללא הרשעה, אך ביהמ"ש המחוזי קיבל הערעור חלקית והורה על הרשעתו בלבד, וכבוד השופט ג'ובראן דחה הבקשה והוסיף וציין כי אין צורך להכביר במילים באשר לחומרה שהמחוקק ובתי המשפט מייחסים לעבירה של החזקת סכין: " עצם החזקת סכין היא שהופכת אותה לזמינה ומדיניות הפסיקה להחמרה בגין עבירה זו לא מאפשרת ויתור על הרשעה", מה עוד שהחזיק בשתי אלות ומדובר בשעת לילה מאוחרת.

הסנגורית טוענת כי יש לאמץ המלצת שרות המבחן וכי המדיניות העונשית של התביעה המשטרתית איננה אחידה. היא מפנה לחמישה פסקי דין התומכים לדבריה בטענתה, ביניהם כאלה שיש להם הרשעות קודמות ואפילו באותו סוג אך למרות זאת התביעה המשטרתית גיבשה הסדר שאין בו מאסר בפועל, כך בת"פ (פ"ת) 26215-02-10 מיום 13.05.10, וכן גובשו הסדרי טיעון ללא מאסר גם בת.פ (י"ם) 1402/09 מיום 26.05.10, ובת.פ (דימונה) 1214/09 מיום 17.05.10 ,ואלה רק מהשבועות האחרונים.

אכן הערתי לא אחת כי התביעה משדרת מסר במספר קולות וכי אין מדיניות עונשית אחידה של התביעה על פיה בכל מקרה של נשיאת סכין יש לעתור לעונש מאסר, אפילו לא מצאתי כי בתיקים שבפני העתירה משתנה בהתאם לחומרת העבירה, נסיבותיה או עברו של הנאשם . לתביעה הפתרונות.

אציין כי מדובר במדיניות עונשית שאינה אחידה לא רק בעבירה זו אלא גם בעבירות אחרות כגון עבירות של שהייה בלתי חוקית, הסעה והעסקה של שוהה בלתי חוקי, ועוד.