מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' זגורי

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום באמצעות בא כוחו ולפיכך, אני מוצאת את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהן.

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 28/3/09 באשקלון נהג ברכב בזמן פסילה וזאת לאחר שנפסל בנוכחותו ל- 14 חודשי פסילה בפועל.

נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה, בהתנהגות הנאשם אשר אחז בהגה ביודעו כי רשיונו נפסל, יש יותר משמץ של זלזול באושיות החוק, על בתי המשפט להרתיע נהגים בעבירות כגון אלה.

ברע"פ 6115/06 בעניין מדינת ישראל נ' מוראד אבו-לבן התייחס כב' השופט לוי לחומרתה של העבירה של נהיגה בזמן פסילה ואלה הם דברי כב' השופט שם:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 7.3.04; רע"פ 7019/04 אופיר נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 12.8.04; רע"פ 9399/04 קרקי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 30.1.05; רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 26.5.05; רע"פ 7523/06 מואסי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 25.9.06) על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה, כי "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו... דינו – מאסר שלוש שנים".

בבואי לגזור את דינו של הנאשם אתחשב בהודאתו בכך שחסך מזמנו של ביהמ"ש, אתחשב בגלגולו של תיק זה ובעובדה, כי הגם שביקש הנאשם לצרף תיק זה לתיק פלילי בו נדון בפני כב' השופט נחמיאס ובית משפט זה נעתר לבקשתו חזר בו הנאשם מבקשת הצירוף והתיק הובא לדיון בפני. בגין התיק האחר נדון הנאשם בגין עבירה של סחר בסם ל- 20 חודשי מאסר בפועל אותם הוא מרצה עתה.

הנאשם הינו נהג צעיר כבן 27 וכבר צבר לחובתו מס' לא מבוטל של הרשעות בתחום התעבורה (12 הרשעות קודמות) כמו כן לנאשם רישום פלילי (ת/2) בהן עבירות המצביעות על זלזול באושיות החוק, עבירות רכוש, עבירות סמים, נהיגה פוחזת וכאמור כעת מרצה מאסר בגין סחר בסם נשוא תיק פלילי ת.פ. 1701/09 בו נדון בפני כב' השופט נחמיאס בחודש יולי 2010. כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי של 6 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק זה. הנה כי כן בעונשים שהוטלו על הנאשם עד כה לא היה די כדי להרתיעו.

נסיבות המקרה שבפני ועברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, מצביעים על זלזול באושיות החוק ועל מסוכנות הנשקפת מצד הנאשם, על בית המשפט להרתיע נאשמים בעבירות כגון אלה, יש לזכור כי בנהיגתו בזמן פסילה גם בנסיבות בהן הודה ביטא הנאשם זלזול באושיות החוק.

רכב הינו כלי מסוכן ובאחת יכול ויהא כלי משחית, נסיבות המקרה שבפני ועברו של הנאשם מצביעים כי הנאשם לא נהג משנה זהירות עת אחז בהגה.

כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בתיק זה. עונש זה הוטל על הנאשם ביום 30/11/08, עת נדון הנאשם בפניו בגין עבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עינינו הרואות כי הנאשם אחז בהגה ביום 28/3/09 או כי אז נמסר רשיונו לשוטר, הנאשם נהג ביודעו כי הוא בפסילה וגם אם נכונים דברי הסניגור כי נהיגתו נבעה מ"חוסר הבנה" בינו לבין סניגורו הרי עסקינן בעצימת עיניים אשר כמוה כידיעה ממש, כך או כך הנאשם הודה באשמה והביע חרטה.

עקרונות הענישה זהים הם אך בבואו של ביהמ"ש לגזור את דינו של הנאשם ישקל כל מקרה על פי נסיבותיו ויפים לענין זה דברי כב' הנשיא שמגר בר.ע. 515/84 כהן נ' מ"י פדי ל"ח (3) עמ' 439 בעמ' 441:

"חוסר זהירות כאמור אינו יוצר דופן אצלנו, אך אין בכך כשלעצמו כדי לפטור את ביהמ"ש מן החובה לשקול מחדש בכל פעם, מהו העונש ההולם.

על שיקולי הענישה עמד כב' השופט ברק בע.פ. 212/79 פלוני נ. מ"י נ. פד"י ל"ד (2) עמ' 434 ואלה דברי בית המשפט שם:

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלה מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים ... תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר, מכאן שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת "שקלול" זו אינה מלאכה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא עניין של שיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי, במסגרת המדיניות העונשית הכללית כפי שהיא מתבצעת על ידי בתי המשפט".

בבואי לגזור את דינו של הנאשם לא נעלמו מעיני גם נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בהרחבה הן ע"י הנאשם והן ע"י בא כוחו, אתחשב גם בעובדה כי הנאשם נדון בגין סחר בסמים ל- 20 חודשי מאסר אותם הוא מרצה עתה בתיק אחר. אתחשב בגלגוליו של תיק זה וכל זאת מבלי להתעלם מעברו הפלילי והתעבורתי ומנסיבות המקרה דנן.

בבואי לקבוע את משך הפסילה אקח בחשבון את העובדה כי הנאשם נדון לפסילה גם בתיק הפלילי בו נדון ובמילא יזקק בסופו של יום למבחני רישוי מחודשים.