מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' גוהרי

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בכך שבתאריך 6.10.07 נהג ברכב בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה תקף, ללא ביטוח ולא ציית להוראות שוטר במדים אשר הורה לו לעצור.

נסיבות המקרה פורטו בהרחבה רבה בחומר הראיות ובהכרעת הדין ולא אחזור עליהן בשנית.

מדובר בעבירות חמורות אשר יש בהן יותר משמץ של זלזול באושיות החוק, על בתי המשפט להרתיע נהגים בעבירות כגון אלה, בהעמידי על משקל המאזניים את האינטרס הציבורי מחד ואת הנסיבות האישיות מאידך, קובעת אני ללא כל היסוס כי במקרה כגון זה גובר האינטרס הציבורי הגם שלוקחת אני גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם בחשבון.

הנאשם הינו צעיר בגיל, נוהג משנת 2004, לחובתו 18 הרשעות קודמות, ביניהן הרשעה מאוחרת בגין תאונת דרכים עבירה משנת 2006 עליה נידון בדצמבר 2007 דהיינו לאחר העבירה נשוא תיק זה. בין הרשעותיו הקודמות של הנאשם עבירות של נהיגה ללא חגורה, עבירת מהירות ועוד.

יחסית לגילו ולוותק נהיגתו עברו התעבורתי אינו מקל כלל ועיקר.

בע"פ 84/85 ליכטנשטיין נ' מ"י פ"ד מ (3) 141 אומר בית המשפט את הדברים הבאים:

"מכונית מהווה חפץ מסוכן שתכונותיו מחייבות את המשתמש בו ברמת זהירות גבוהה מזו הכרוכה בחפץ רגיל".

בבואי לגזור את דינו של הנאשם אתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות כפי שפורטו בהרחבה הן בחומר הראיות והן בטיעוני הסנגור ואף עלו מן המסמכים אשר הוצגו לעיוני.

חרף המצוקה בה גדל הנאשם אין לחובתו רישום פלילי מכל סוג שהוא, הנאשם עובד ואף סבל מבעיות בריאות לאחר פציעה ברגלו.

טרם אגזור את דינו של הנאשם אתחשב בעובדה כי מדובר בעבירה משנת 2007 וכי לא הוצג בפני כל מסמך ממנו עולה כי הנאשם מעד גם לאחר הארוע נשוא כתב האישום, על פי המידע שהובא בפני עברו התעבורתי של הנאשם נקי מאז.

התביעה עותרת למאסר בפועל כאשר הסנגור מבקש מבית המשפט להתחשב במכלול הנסיבות, גילו הצעיר, נעדר עבר פלילי, חלוף הזמן, להסתפק בזו הפעם בעונש של מאסר על תנאי לצד עונשים נוספים.

עקרונות הענישה זהים הם אך בבואו של ביהמ"ש לגזור את דינו של הנאשם ישקל כל מקרה על פי נסיבותיו ויפים לענין זה דברי כב' הנשיא שמגר בר.ע. 515/84 כהן נ' מ"י פדי ל"ח (3) עמ' 439 בעמ' 441:

"חוסר זהירות כאמור אינו יוצר דופן אצלנו, אך אין בכך כשלעצמו כדי לפטור את ביהמ"ש מן החובה לשקול מחדש בכל פעם, מהו העונש ההולם.

על שיקולי הענישה עמד כב' השופט ברק בע.פ. 212/79 פלוני נ. מ"י נ. פד"י ל"ד (2) עמ' 434 ואלה דברי בית המשפט שם:

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלה מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים ... תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר, מכאן שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת "שקלול" זו אינה מלאכה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא עניין של שיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי, במסגרת המדיניות העונשית הכללית כפי שהיא מתבצעת על ידי בתי המשפט".

קשה היא מלאכת השיפוט, קשה שבעתיים מלאכת גזר הדין, כאשר על בית המשפט לעשות את האיזון הנכון בכל מקרה ומקרה, במקרה דנן מדובר בנאשם צעיר נעדר רישום פלילי, לא בלי היסוס לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן בזו הפעם להסתפק בעונש של מאסר על תנאי מרתיע לצד פסילה ועונשים נוספים ולהימנע בזו הפעם מהטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.קנס בסך 1,500 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 4.11.10.