מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' בריק

החלטה

אינני יכול להבין את טענת הנאשם, כיצד הוא מעז לטעון כי הרשעה מספר 19 מתייחסת לתיק זה, תיק זה, ההרשעה מספר 19 עניינו נהיגה במהירות מעל המותר ונרשמה בעקבות תשלום של סך 750 ₪, עם תיק שבפני היה מסתיים בתשלום קנס של 750 ₪ ע"י הנאשם היינו חוסכים זמן שיפוטי יקר העולה באלפים על סכום זה, אם הנאשם רוצה להתייחס לאי הדיוקים בהרשעות הקודמות זה הזמן.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"א, 25/01/2011 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

החלטה

בנסיבות אלו מורה על מחיקתה מהגיליון שהוגש לי.

צודק הנאשם בנקודה זו, אכן עיני הרואות שבטיעון לעונש שהתקיים בזמנו בסיבוב הקודם היו לנאשם הסגות, חלקם אף התקבלו, והפרוטוקול הדיון בעמודים 56-59 מדבר בעד עצמו, דווקא משום שהנאשם צודק גם היום בהסגותיו בגיליון החדש אני מחליט לקבלו ת/6, לא חלילה כראייה לחובתו אלא דווקא להוכחת טיעונו שלמרבית הצער אין דיוקים ברישום הפלילי על ידי משטרת ישראל, ובמובן זה חייבת משטרת ישראל להקפיד על רישומים מדויקים,לשתף את האמת שחלילה לא יחמירו עם הנאשמים ויחמירו, אין זו פעם ראשונה שאני נתקל בבעיה שכזו, בד"כ הדברים מוסבים לגבי הרשעות פליליות בתיקים פלילים, אך בדיקה זו והקפדה על רישומים יפה לא פחות גם בתיקי תעבורה שגם להם אופי פלילי משלהם.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"א, 25/01/2011 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

גזר דין

הגיע העת לגזור שוב דינו של הנאשם בתיק זה לאחר שלפני שעה קלה הרשעתי הנאשם שוב בהכרעת דיני המדברת בעד עצמה ומיותר לחזור עליה, שאלה שנותר לי עתה להכריע בה היא מה העונשים לגזור על הנאשם, ב"כ המלומד של המאשימה עותר להחמיר עם הנאשם מעבר למה שנגזר עליו בפעם הקודמת, בסבב הראשון של תיק זה, וטעמיו עימו, והם מפורטים עלה פרוטוקול בטיעוניו,

חזר ואפנה גם לבקשה לחייב את הנאשם בהוצאות, דברים שנכתבו בסיכומים בסעיפים 28-31.

מנגד בקש הנאשם שלא להחמיר עמו וטען מדוע לעניות דעתו יש אף להקל עמו בנסיבות העניין, שקלתי את הדברים שקול היטב, יאמר מיד כי דרכי הינה שאינני מחמיר עם מי שכופאר באשמתו, זוהי זכותו של נאשם לכפור אם הוא מאמין בכפותו בכל מעודו וודאי ודאי, אפילו עבר את עבירה אין הוא חייב להודות בה וזכותו לנהל משפט, נכון כי מי שמודה וחוסך זמן שיפוטי יקר זוכה בד"כ להלקלה, לא רק על משקל האמור העוזב ומודה ירוחם.

במקרה דנן הנאשם כפר מכלתחילה והעובדה כי הגיש בקשה לבימ"ש מחוזי איננה סיבה להחמיר עימו היום, גם לעניין קנס או הוצאות למרות שכבר הערתי לנאשם בע"פ ובכתב במהלך הדיונים כי לעיתים חרג מדרך התנהגות מקובלת בבימ"ש, אפילו של נאשם וככל שכן של עו"ד, אינני בא להחמיר עימו בהקשר זה.

יחד עם זאת גם לא מצאתי מקום להקל עם הנאשם ביחס למה שגזרתי עליו בעבר, וכפי שלא קבלתי את טיעוניו של ב"כ המאשימה להחמיר היום עם הנאשם מעבר למה שנגזר עליו עד היום, כן לא מצאתי מקום להקל עימו.

אכן שקלתי את כל השיקולים ואני שמח שהנאשם לא צבר לעצמו בנתיים ולו הרשעה נוספת, וכידוע גז"ד כטאן נועד בתיק זה ולא לתיקים אחרים, גוזר על גז"ד שגזרתי על הנאשם, בתאריך 14-01-09 ע"מ 61-62 לפרוטוקול דהיינו כדלקמן:

1.46 ימי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה.

2.קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תחתיו, הקנס ישולם עד לתאריך 01.12.2011.

3.אני פוסל הנאשם פסילה מותנת של 3 חודשים למשך שלוש שנים מהיום.

בשולי הדברים אין בידי לקבל את טענת הנאשם שריצה את הפסילה בפועל שהוטלה עליו, גם לא את חלקה ואנמק בקצרה, אמנם כבר בדיון בערעור בתיק ע"פ 6687/09 בישיבה מיום 31.12.2009 לפני כבוד השופטת חני סלוטקי אמר הנאשם (מפנה לעמוד 1 שורה 8) אני לא הפקדתי את רשיוני, אבל אני לא נוהג היה עיכוב ביצוע עד 8.12.2009".

בעניין זה לא ניתן ללמוד כי הנאשם כפי שטען לראשונה בפני ריצה את עונש הפסילה שכן כידוע מי כמוהו יודע ומכיר את המצב המשפטי החוקי גם הפסיקתי כפי שבצדק ב"כ המאשימה טען כי פסילה בפועל נחשבת מיום הפקדת רשיון, ואם לא בהגשת תצהיר אודות דברים אלו, הנאשם ודאי יודע זאת ואפילו לשיטתו שאיננה מקובלת עלי אם העיכוב היה ב8.12.2009 הרי שהדיון היה בתאריך 31.12.2009 אז בוטל פס"ד וגז"ד ואז וודאי לא רוצו ימי הפסילה שהוטלו עליו, גם טענתו החלופית לא אקבל כי לא יעלה על הדעת טענה כזו של עו"ד שמכיר את החוק והפסיקה בטעמו כי החליט לא להפקיד את הרשיון כי בלשונו: " היה בטוח בצדקתו ואכן בסופו של דבר שבימ"ש זיכה אותה אינה רצינית אלא חמורה ביותר שנשמעת מעו"ד, למעשה עושה דין עם עצמו, לא מפקיד רשיון שחייב בהפקדתו במועד סיום עיכוב הביצוע, ועוד היום מבקש לטעון כי תקופת הביניים הזו עוד תחשב כרצוי העונש ולו חלקי כפי שאמרתי לנאשם אם באמת ובתמים לא נהג מדוע לא הפקיד הרשיון? מדוע לא בקש להקדים הדיון בערעור? מדוע לא בקש אורכה בעיכוב הביצוע עד למועד הערעור? לנאשם לא היו תשובות לכך.

אשר על כן אני דוחה את בקשתו וטענתו שהוא ריצה את תקופת הפסילה שהוטלה עליו ולו בחלקה.