מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' ביטון בן עזר

הכרעת דין

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בו יוחסו לה עבירות של נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן- הפקודה), אי ציות לאור אדום ברמזור, עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן- התקנות), וגרימת תאונת דרכים נזק וחבלה, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

לפי כתב האישום, ביום 24.5.06 בסמוך לשעה 13:30, נהגה הנאשמת ברחוב הרצל באשדוד מכיוון צפון לדרום, וכשהגיעה לצומת הרחובות הרצל ויצחק הנשיא (להלן- הצומת), נהגה ברשלנות, נכנסה לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתה, חסמה את דרכו של רכב שהיה נהוג בידי הגב' דורית דהן (להלן- המתלוננת) שהגיע לצומת מרחוב הרצל מדרום לצפון, ופנה שמאלה לכיוון רחוב יצחק הנשיא, בחסות האור ירוק ברמזור, וגרמה להתנגשות בין שני כלי הרכב.

כתוצאה מהתאונה, נהדף רכב הנאשמת ימינה ופגע בהולכת רגל שעמדה על שטח הפרדה בפינה הדרומית-מערבית של הצומת, שני כלי הרכב ניזוקו, וכן נחבלו בגופן הולכת הרגל והנאשמת.

הנאשמת הודתה בנהיגה בזמן ובמקום ובתוצאות התאונה, אך כפרה באחריות לתאונה, טענה כי לא נסעה באור אדום וכי עדותה של הולכת הרגל שקרית.

ראיות התביעה

עדות המתלוננת, גב' דורית דהן

במקום עדותה הראשית, ולאור הוראות סעיף 27 (א)(2) לפקודה, וחלוף הזמן מיום התאונה, הוגשה הודעת המתלוננת במשטרה (ת/2).

בת/2, שנגבתה ביום 24.5.06 בשעה 14:40, סיפרה המתלוננת כי בסמוך לשעה 13:20 נהגה ברכבה ברחוב הרצל מדרום צפון, בנתיב השמאלי המשמש לפניה שמאלה, ועצרה לפני הצומת בשל רמזור אדום בכיוון נסיעתה.

לדבריה, כשהרמזור לפניה שמאלה התחלף לירוק, החלה בנסיעה שמאלה, כשהיא הראשונה בכיוון נסיעתה, ותוך כדי הפניה שמאלה באור ירוק מלא, הרגישה מכה בחזית רכבה, וראתה שהתנגשה ברכב שהגיע ממול, אשר כתוצאה מההתנגשות נזרק שמאלה לכיוון אי התנועה.

לדבריה, ראתה את רכב הנאשמת לראשונה, רק כשהרגישה את המכה בחזית רכבה.

לטענת המתלוננת, לא ראתה את הפגיעה בהולכת הרגל או היכן עמדה, ורק לאחר התאונה התברר לה כי הולכת הרגל נפגעה מרכב הנאשמת.

לדבריה, למקום הגיע אמבולנס ופינה את הנאשמת ואת הולכת הרגל.

לשאלת הבוחן, השיבה המתלוננת, כי אינה זוכרת מה היה מצב התנועה בכיוון הנגדי, אך "זכור לי שהיו עומדים מהכיוון הנגדי יכול להיות כל הנתיבים ממול היו עומדים והרכב שהתנגש ברכבי אני לא ראיתי אותו מאיפה הגיע, יכול להיות שהוא היה בין הרכבים שעמדו ממול" (ש' 28-32 לת/2).

בחקירתה הנגדית, טענה המתלוננת כי הגיעה מכיוון התחנה המרכזית, עמדה לפנות שמאלה, כשבכוונתה היה להגיע למקום עבודתה ברובע א'.

המתלוננת חזרה על כך שתחילה עצרה ברמזור אדום, ורק לאחר שהתחלף הרמזור, נכנסה לצומת וארעה ההתנגשות. בנוסף, אישרה כי לא ראתה את רכב הנאשמת לפני התאונה, שכן הסתכלה על הרמזור ואל הכיוון אליו היתה צריכה לנסוע.

לשאלת הסנגור, כיצד אם כך יכלה לומר בת/2 כי היו רכבים עומדים בכיוון הנגדי, השיבה "היו מולי רכבים, אבל אני לא, זה לא עניין אותי, המשכתי בנסיעה שלי", ולשאלה אם ראתה רכבים או לא, השיבה שהסתכלה.

לשאלת הסנגור, מדוע ציינה כי יתכן שרכב הנאשמת הגיע מבין הרכבים שעמדו ממול, השיבה המתלוננת, כי ראתה שורה של רכבים עומדים בטור, ולשאלה נוספת ציינה כי כבר אינה זוכרת מעבר למה שכתוב בהודעה, ומעבר למכה שקיבלה.

המתלוננת התעקשה כי רכב הנאשמת הוא זה שפגע ברכבה ולא להיפך, וכי היא נסעה לאט עובר לתאונה. לאור דברי הסנגור כי היה לה שדה ראיה פתוח, וכי אם לא ראתה את רכב הנאשמת הרי שהתעסקה במשהו אחר, השיבה "אני התעסקתי בלהסתובב. חיכיתי לרמזור", ואף הכחישה טענתו כי שוחחה בטלפון תוך כדי נהיגה.

המתלוננת הכחישה את האפשרות שהתבלבלה בין הרמזור לנסיעה ישר והרמזור לפניה שמאלה.