מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' אוסטרובסקי

גזר דין

אין להתעלם מחומרת העבירות בהן הודה הנאשם לאחר שמיעת ראיות, על בתי המשפט להרתיע נהגים בעבירות כגון אלה, בהתנהגות הנאשם יש יותר משמץ של זלזול באושיות החוק.

לנאשם הרשעות קודמות הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורה, תלוי ועומד נגדו עונש של מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בתיק זה.

עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה הינן החמורות שבפקודת התעבורה, אך מזל הוא כי נסיבות המקרה לא הסתיימו בתאונת דרכים ולא נגרמו אבדות בנפש כפי שקורה לא אחת בנסיבות דומות או כי אז היה נגזר דינו של הנאשם לשנות פסילה ארוכות ואף למאסר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון הביע דעתו ויותר מפעם אחת על החומרה היתרה הנוגעת לעבירה זו של נהיגה בשכרות. וכך נאמר בע.פ. 5002/94 ירמיהו איסק נ. מ"י (ראה תקציר פסקי דין כרך מ"ו 13):

"תופעת השכרות הולכת ומתרחבת ולנוכח עומס התנועה בכבישים, על בתי המשפט לתרום את חלקם במאבק הלאומי נגד הקטל בדרכים על ידי הטלת עונשים משמעותיים על מי שמסיע רכב במצב של שכרות".

ואלה הם דברי כב' השופט בך ברע"פ 6857/94 זליג רייכמן נ' מ"י:

"אם אכן החלו בתי המשפט לתעבורה להחמיר יותר בעונשם של נהגים המסכנים את יתר המשתמשים בכבישים, הרי יש לקדם תופעה זו בברכה.

הנתונים המחרידים על הקטל בדרכים מחייבים החמרת יתר.

זאת ועוד, אשמתו של נהג המשתכר, ואשר בידיעת מצב שיכרותו מתחיל לנהוג ברכבו, עולה מהיבטים רבים אף על מקרים רבים בהם אחראי נהג לגרימת תאונה, דבר הקורה לעיתים בנסיבות גבוליות בין אי זהירות ובין הפעלת שקול דעת מוטעה ברגע הקריטי".

נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה, בהתנהגות הנאשם אשר אחז בהגה ביודעו כי רשיונו נפסל, יש יותר משמץ של זלזול באושיות החוק, על בתי המשפט להרתיע נהגים בעבירות כגון אלה.

ברע"פ 6115/06 בעניין מדינת ישראל נ' מוראד אבו-לבן התייחס כב' השופט לוי לחומרתה של העבירה של נהיגה בזמן פסילה ואלה הם דברי כב' השופט שם:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 7.3.04; רע"פ 7019/04 אופיר נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 12.8.04; רע"פ 9399/04 קרקי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 30.1.05; רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 26.5.05; רע"פ 7523/06 מואסי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 25.9.06) על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה, כי "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו... דינו – מאסר שלוש שנים".

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, הנאשם נשלח לממונה ונמצא כשיר לביצוע מאסר בעבודות שירות, לא בלי היסוס החלטתי לכבד את הסדר הטיעון.

בנסיבות אלה אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.הנני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות כאמור בהחלטת הממונה.

הנאשם יחל את עבודתו החל מיום 13.2.11.

תשומת לב הנאשם כי עליו להתייצב בפני המפקח במועד זה בשעה 08.00 בבוקר במפקדת מחוז דרום היחידה לעבודות שירות ליד כלא באר-שבע.

הוסבר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו.

כמו כן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע – כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.