מ.י. תביעות חדרה -משטרת ישראל נ' עמאשי

גזר דין

על נסיבות הרשעתו של הנאשם עמדתי בהכרעת הדין ולפיכך אין צורך לשוב ולפרטן.

ב"כ הנאשם ביקש כי ביהמ"ש ישקול את ביטול הרשעתו של הנאשם וזאת נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם וכן נוכח הרשעתו בעבירה של תקיפה סתם כאשר הנסיבות אשר אפפו אותה – מינוריות.

בעניינו של הנאשם נתבקש תסקיר קצין מבחן.

מן התסקיר מתחוור, כי המדובר בנאשם אב ל- 10 ילדים. בשיחותיו עם שרות המבחן הדגיש הנאשם את השבר הגדול אשר אירע במשפחתו עת נפטרו הוריו והחל הסכסוך המר עם אחיו. הנאשם נטה להציג עצמו כקרבן בסכסוך זה והכחיש כי פגע פיזית באחיו.

שרות המבחן לא המליץ לנקוט בצעד של אי הרשעה שכן לנאשם עבר פלילי, ולא הוכח כי הנאשם ייפגע כתוצאה מהרשעתו.

שקלתי את בקשת הסניגוריה והחלטתי לדחותה.

אכן, ככלל מי שהודה בביצוע עבירה פלילית או שאשמתו הוכחה כנדרש במשפט פלילי, ראוי לו כי יורשע בהתאם לכך ורק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ובכללן: טיב העבירה וחומרתה, גיל הנאשם, עברו הפלילי, נסיבותיו האישיות של הנאשם וסיכויי השיקום של הנאשם, יגיע בית המשפט לתוצאה של אי הרשעה.

שיקולים אלו מופיעים בע"פ 2083/96, תמר כתב נגד מדינת ישראל, פד"י נב(3), 337.

בע"פ 5102/03, מדינת ישראל נ' דני קליין, תק-על 2007(3), 3596, עמ' 3638, נכתבו מפי כב' השופטת א.פרוקצ'יה בסוגיה זו של ביטול הרשעה הדברים הבאים :

"סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט שהרשיע נאשם לבטל את ההרשעה במסגרת גזר הדין, ולהטיל עליו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. סעיף 71א(ב) לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט, אשר מצא כי הנאשם ביצע העבירה, ליתן צו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה. חלופה עונשית זו מופעלת במשורה, שכן הכלל הרחב הוא כי מקום בו הוכחה אשמתו של אדם, יש, בדרך כלל, להרשיעו בדין. תכליתו של העיקרון הנוהג נהירה על פניה: הרשעתו של מי שעבר עבירה פלילית היא פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית, והיא חוליה טבעית הנובעת מהוכחת האשמה בהליך הפלילי. הרשעת נאשם בעקבות הוכחת אשמתו מממשת את אכיפת החוק באופן שוויוני, ומונעת איפה ואיפה בהחלת ההליך הפלילי (ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ(3) 682, 684; ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלונים, פ"ד נד(3) 685, 687). ההרשעה הפלילית של נאשם שאשמתו הוכחה ותוצאותיה הן מרכיב חיוני בהליך הפלילי; הן נועדו למצות את תכליותיו המגוונות: להעביר מסר של הרתעת היחיד והרבים, ולשוות למעשה העבירה תווית של מעשה פסול בעיני החברה שגמול עונשי בצידו. חברה המבקשת להפעיל את ההליך הפלילי בדרך אפקטיבית, שוויונית והוגנת תתקשה להשלים עם גישה שיפוטית הפוטרת נאשמים, חדשות לבקרים, מהרשעה פלילית אף שאחריותם הפלילית הוכחה. שהרי ההרשעה היא הביטוי השיפוטי לאחריות הפלילית שהוכחה, ובלעדיה נותרת קביעת האחריות הפלילית חסרה את החוליה האחרונה, המוסיפה לה את המשמעות המשפטית הנורמטיבית הנדרשת".

כאמור, אין כל הצדקה לבטל את הרשעתו של הנאשם. לא צפוי לו כל נזק מהרשעה זו ועברו אינו נקי. לא ניתן לקבוע כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מהרשעה זו גדול יותר מן הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי היה והרשעתו תבוטל.

הנני גוזר לנאשם:

3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל ישוב ויעבור עבירה שיש עימה יסוד של אלימות כלפי מאן דהוא.

הנני מחייב אותו לפצות את המתלונן בסך של 2500 שקלים. הפיצוי יופקד במזכירות ביהמ"ש לא יאוחר מיום 2/4/10, והמזכירות תעבירנו למתלונן.

זכות ערעור בתוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

ב.ב.

הוקלד על ידי: בטי ברייטברט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: