מ.י. תביעות חדרה -משטרת ישראל נ' ספנוב

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם כבן 28 שנה הודה בהזדמנות הראשונה בכך שבשני מועדים שונים בשנת 2007 סיפק פעם אחת סם מסוג קוקאין ופעם שניה סם מסוג הרואין לאחר.

גם אם הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובכך לקח אחריות, חסך זמן שיפוטי וזמנם של עדים, אזי במישור העקרוני והמהותי מקבלת אני את עמדת המאשימה באשר לחומרת העבירה ולא בכדי המחוקק קבע שהעבירה היא מסוג פשע שבצידה שנות מאסר רבות, שכן מדובר באחת העבירות החמורות שבפקודת הסמים המסוכנים.

הנאשם במעשיו היווה חלק מהמעגל של הסחר בסם המסוכן, כאשר בענייננו מדובר בשני סמים קשים, ומכך נובעת החומרה והצורך להשית עונש משמעותי שבא לידי ביטוי במאסר בפועל לתקופה ממושכת.

בתי המשפט חזרו שוב ושוב על הקביעות הנחרצות שכל מי שלוקח חלק בעבירה של סחר בסם מסוכן יש להרחיקו מהחברה, שכן במעשיו הוא פוגע קשות בכלל החברה בהיבטים שונים ומגוונים.

אך יחד עם זאת צודק גם ב"כ הנאשם שהעקרון המוביל את ביהמ"ש בבואו לגזור את הדין הוא שהענישה היא ענישה אינדיוידואלית וביהמ"ש גוזר את הדין בהתאם למעשה שבפניו ולעושה שבפניו.

גם כאשר הנאשם הודה והורשע בעבירה חמורה של הספקת סמים לאחר, עדיין יש מקום לבחון את הנסיבות של ביצוע העבירה, ומאמור בתסקירים שבפניי עולה שהנאשם שבעצמו היה באותה עת מכור בצורה קשה לסם המסוכן, כחלק מהתנהלותו העבריינית הזו גם סיפק את הסם לאחר.

דהיינו אין מדובר בסוחר סמים אשר עיסוקו היה בהספקת סם לאחרים תמורת כסף, אלא כאמור בנאשם שעצמו היה מכור קשה לסם המסוכן, השתמש בו בצורה מסיבית, התרועע עם אחרים כמותו, ובמסגרת ההתנהלות הזו של חייו כאמור גם סיפק את הסם הקשה לאחר בשתי הזדמנויות שונות.

גם נסיבות שכאלה אמנם הן חלק מהסחר בסם המסוכן והפגיעה הקשה בחברה, אך עדיין כאמור יש מקום להתייחס לנסיבות הספציפיות הנ"ל, ובמיוחד לעובדה שהעבירות בוצעו לפני כשלוש שנים.

לענין זה יש חשיבות, שכן מהעולה בתסקירים שבפניי שמדובר בנאשם אשר היה מכור קשה מאוד לסם המסוכן מזה מספר שנים רב, עשה נסיונות בעבר להגמל בעזרת בני משפחתו אשר לא הצליחו, אך יחד עם זאת בתקופה האחרונה מעל כשנה הוא אינו משתמש עוד בסם המסוכן והבדיקות שערך במסגרת שירות המבחן כולן היו נקיות, דהיינו מצביעות על כך שככל הנראה כיום הנאשם נמצא במצב אחר, דהיינו עשה שינוי באורחות חייו כאשר ענין זה בא לידי ביטוי לא רק בכך שהוא רחוק מהשימוש בסם, אלא שהוא גם מנסה להתפרנס בצורה מסודרת, עומד להינשא בקרוב ברוסיה, אך לא רק זאת, במסגרת החיפושים להתפרנס וגם לשלם את חובותיו, מזה מספר חודשים מצא מקור פרנסה ברוסיה, שם הוא נמצא, ולדיון היום הגיע באופן מיוחד מרוסיה כאשר כל אותה עת היה בקשר עם שירות המבחן וגם עם בא כוחו.

דהיינו מוכנה אני לקבל שבעצם התנהלותו של הנאשם ביחס לתיק הנוכחי דהיינו מחויבותו לקשר עם שירות המבחן ועם בא כוחו, כמו גם התייצבותו לדיונים בצורה מסודרת, יש השלכה על הקביעה שככל הנראה כיום הנאשם עשה שינוי משמעותי במובן החיובי והוא מעוניין לסיים פרק זה בחייו ולהתחיל פרק חדש.

עוד יש לציין שלמרות שהנאשם השתמש בסמים קשים שנים רבות, הוא לא היה מעורב בפלילים מלבד עבירה אחת משנת 2002 שבגינה נגזר דינו בשנת 2003 והיא עבירה של החזקת סכין שלא כדין.

אמנם שירות המבחן בנסיבות הנ"ל ביקש לסייע לנאשם ולשלבו בהליך טיפולי על מנת שיהווה פלטפורמה עבורו וסיוע לשקם את אורחות חייו, אלא שבנסיבות שבהן בחר למצוא פרנסה כמו גם את בת זוגו לעתיד בנכר, כמובן שלהמלצה השיקומית אין משמעות מעשית.

במכלול הנסיבות הנ"ל ב"כ המאשימה מבקש מביהמ"ש ליתן דגש משמעותי על חומרת העבירה והנסיבות, דהיינו העובדה שפעמיים סיפק הנאשם סם לאחר, ובהתאם לכך להשית עליו מאסר בפועל בין היתר, ואילו ב"כ הנאשם מבקש ליתן משקל משמעותי לנסיבות האישיות אשר מתייחסות לא רק לביצוע העבירה, אלא גם לשינוי המשמעותי שעשה הנאשם באורחות חייו.

הגם שבאופן העקרוני מקבלת אני שמי שמודה ומורשע בגין עבירה כמו העבירה בה הודה הנאשם והורשע, יש להשימו מאחורי סורג ובריח, שכן כך מורה האינטרס הציבורי, אזי אני סבורה שבאופן חריג לאור הנסיבות החריגות והייחודיות כפי שסקרתי כאמור לעיל, ניתן הפעם לחרוג מהענישה שמן הראוי היה להשית אותה על הנאשם ולא למצות עימו את מלוא חומרת הדין.

דהיינו מקבלת אני שהשמתו היום מאחורי סורג ובריח תקטע את השינוי החיובי שהוא עובר, ולא רק זאת, קיים סיכוי שיהא בכך להחזירו למצב שבו היה מכור לסם המסוכן. בכך אין לי ספק שיפגע גם האינטרס הציבורי.

לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:

1.מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה מסוג פשע עפ"י פקודת הסמים המסוכנים (נוסח משולב), התשל"ג-1973, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

2.תשלום קנס בשיעור 2,000 ש"ח או 60 יום מאסר תחתיו.