מ.י. תביעות חדרה -משטרת ישראל נ' זראע

הכרעת דין

הנאשם מואשם כדלהלן:

בתאריך 12.9.06 בסמוך לשעה 11:50 הגיע מר יובל ליפשיץ, מפקח בניה בועדה המחוזית חיפה (להלן: המתלונן), במסגרת עבודתו לבדוק ביצוע צו הריסה בבית הנאשם בפרדיס. במעמד זה איים הנאשם שלא כדין על המתלונן באומרו כי כדאי לו לצאת מהשטח שלו, אחרת יצטער על כך. כמו כן איים על המתלונן כי עוד יגיע לילדיו הקטנים; כל זאת אמר כדי להפחידו.

הוראת החיקוק המיוחסת לנאשם:

איום - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

הנאשם כפר בעובדות המפורטות בכתב האישום, לא טען טענת אליבי או טענת זוטא.

פרשת התביעה

המתלונן העיד וכן הוגשה הודעתו במשטרה - סומנה נ/1. צילום תעודת ההסמכה שלו הוגש וסומן ת/1; צו ההריסה שהוצא נגד המבנים הוגש וסומן ת/2.

בחקירתו הראשית העיד כי במועד הנדון הגיע לביתו של הנאשם בעקבות צו הריסה שניתן. הוא קיבל הודעה ממשטרת זכרון יעקב שהנאשם החל בהריסה. הוא הגיע למקום בלווית רז והבחין כי קצב ההריסות איטי, ושכמעט לא נהרס כלום. הוא הציג בפני הנאשם תעודה, והסביר לו שכדאי שיגביר את קצב ההריסה, או שיבואו ויהרסו במקומו. הנאשם החל להתעצבן, לדפוק על רכבו של העד, צרח וביקש כי יצאו מהמקום (ראה עמ' 8 לפרוטוקול ש' 14-13). הנאשם אמר שיהיה רע, ושאל אם יש לו ילדים, והוסיף כי הוא עוד ישיג אותם ויפגע בהם. השניים, העד ורז, בחרו לצאת מהמקום ולהגיש תלונה במשטרה. לגירסתו לא הכיר את הנאשם קודם לכן, ואין לו כל קשר אליו או סכסוך איתו. למקום הגיע יחד עם מפקח שבינו לבין הנאשם קיימת כבר היכרות.

הוא הדגיש שהנאשם התפרץ כלפיו מכיוון שהזדהה בפניו והיה המוביל של ההריסה במקום.

בחקירתו הנגדית אמר כי הוצא צו כנגד מבנים שבנה הנאשם בקשר לגוש וחלקה ומה שהיה בנוי שם. הוא לא ידע לומר האם המבנה שימש למגורים או לא. הוא העיד כי הגיעו למקום בשעות הצהריים, בסביבות השעה 12:00, והבחינו כי חלק מהמבנה נהרס, אך מדובר בהריסה מאוד חלקית ולא בקצב משביע רצון. הוא העיר לנאשם אודות קצב ההריסה במקום, וכי הוא מסוגל להגיע לקצב מהיר יותר. הנאשם שנכח במקום לא היה עם פטיש ולא עסק בעבודות ההריסה, גם שוטרים לא נכחו במקום (ראה עמ' 9 לפרוטוקול ש' 19-18). לפי המועד המתוכנן להריסה, אם הנאשם לא היה מבצע את ההריסה, היתה הועדה עושה זאת יום יומיים לאחר מכן. ביקור הפקחים במקום היה ביקור יזום ומתוכנן מראש. הוא הגיע לשם בעקבות מידע שהגיע אליו מהמשטרה שהנאשם החל להרוס על מנת לברר מה הרס ומה לא. הוא הודה כי לא צילם את המקום ולא רשם דוח מפקח; הוא הציג עצמו והסביר לנאשם כי קצב ההריסה אינו מספיק, ואם לא יוגבר תבוצע ההריסה על ידם. כששמע זאת הנאשם התעצבן.

לגירסתו מהות האיום היתה שיעוף מהשטח, ואם לא הוא יפגע בו, וכן הוא שאל אם יש לו ילדים; הוא יפגע גם בהם אם ההריסות יבוצעו. הנאשם לא השתמש במילה "להרוג" אלא במילה "לפגוע"; הוא לא שלל את האפשרות שבמשטרה ציין שהנאשם פנה אליו ואמר לו שיהרוג אותו. מבחינתו, לשתי המילים משמעות זהה; כיום אינו זוכר במדויק האם הנאשם השתמש במילה "להרוג". המתלונן חזר על כך שהנאשם איים כי במידה והם יהרסו את המבנים הוא יפגע בילדיו, ולפי מה שזכור לו גם חברו שהיה עמו שמע זאת.

הנאשם גם דפק בידיו על חזית הרכב, כנראה עם אגרופים ובחוזקה, כשהוא מכה מספר מכות. הוא לא הבחין אם הנאשם עצמו נפגע כתוצאה מהדפיקות; לרכב לא נגרם נזק.

בהודעתו במשטרה - נ/1 – אמר כי בתוקף תפקידו כמפקח בניה הגיע בסביבות השעה 11:50 יחד עם רז, חברו לעבודה, לאתר של הנאשם. מטרת הביקור היתה בדיקת קצב ההריסה העצמית שהנאשם מבצע בעקבות צו הריסה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, ואשר היה עליהם לקיימו למחרת. בהגיעו למקום פגש בנאשם והציג עצמו, וכן הזדהה באמצעות תעודת הסמכה. הוא הסביר לנאשם שקצב ההריסה אינו משביע רצון, וייתכן שיצטרכו מחר להשלים את עבודתו ולהרוס, וההוצאות יוטלו עליו. אז החל הנאשם להתפרץ כלפיהם, כשהוא מכה על הרכב באגרופיו וצורח שיצאו מהשטח, אחרת הוא יהרוג אותו, וכן שאל אם יש לו ילדים קטנים בבית, ואמר שהוא עוד יגיע אליהם; אם יבואו להרוס הוא ידאג להפריע להם. הם לא השיבו לו ונכנסו לרכב ויצאו מהשטח על מנת להגיש תלונה נגדו.

הודעתו הנ"ל במשטרה קצרה, עניינית וברורה. הפרטים שמסר אודות הארוע ואופן התנהלותו, תואמים גם לאלו שמסר בבית המשפט.

דהיינו העד עמד מאחורי גירסה בסיסית וממוקדת מאז שמסר תלונתו במשטרה ועד שהעיד בביהמ"ש; במיוחד בחקירה נגדית שלא הצליחה לערער את גירסתו בנקודות מהותיות. מגירסתו ניתן לקבוע ממצאים על פיהם הנאשם איים על המתלונן בפגיעה בו ובילדיו אם לא יצא מהשטח בו בוצעה ההריסה, תוך שהוא מכה על רכבו ובכך נותן תוקף וחיזוק לאיום.

לא מצאתי סתירות מהותיות בגירסתו, כך שהרושם שהשאיר הוא שמדובר בעד אמין ומהימן.

לא הוכח מניע שהביא אותו לתאר נסיבות שלא התרחשו, ולכן כאמור גירסתו מהימנה.

עד התביעה מר רז אשכנזי הינו מפקח בניה ביחידה הארצית על פיקוח הבניה במחוז חיפה. הודעתו במשטרה הוגשה וסומנה נ/2.

בעדותו הראשית העיד, באשר לארוע נשוא כתב האישום, כי היה ככל הנראה צו מינהלי לחממה של הנאשם, והוא החל להרוס. הוא והמתלונן הגיעו לראות אם הוא הרס כל מה שהיה צריך להרוס. הוא הבחין כי כמעט הכל נהרס חוץ מרצפת הבטון. הנאשם היה במקום, והמתלונן העיר לו כי עליו להרוס גם את רצפת הבטון. או אז, החל הנאשם להשתולל ולדפוק על דלתות הטנדר. הנאשם החל לצעוק ולהשתולל שזה לא בסדר, ושלמתלונן יהיה רע; שאל אם יש לו ילדים, ואמר שגם להם יהיה רע (ראה עמ' 12 לפרוטוקול ש' 20-19).