מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' כותה

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של תקיפה והיזק לרכוש במזיד בכך שבתאריך 9/12/06 במגרש הכדורגל של קבוצת "הפועל פתח תקוה" תקף את המתלונן אור קרן ושבר את מצלמתו.

המתלונן אור קרן סיפר בעדותו בבית המשפט כי ביום הרלבנטי היה בן 16 וכאוהד קבוצת כדורגל נכנס למגרש הכדורגל של קבוצת "הפועל" פתח תקוה, יחד עם קבוצת אוהדים וזאת במחצית השניה למשחק הכדורגל. המתלונן עצמו היה צלם ומצוייד במצלמה. מצד הקבוצה והנף שלט גדול שהיה בו משום המחאה וככל הנראה בהנפתו היה כדי הסתרת המתרחש במשחק לחלק מן הצופים. למקום הגיעה קבוצת צופים אשר לתאורו של המתלונן התנהגה בבריונות, באיומים ובקללות, תוך כדי הורדת השלט, שבירת המקלות עליהם היה מורכב. המתלונן עצמו צילם את המתרחש. בעוד הוא שקוע במעשיו חש כי מאן דהוא אחז אותו בצווארון חולצתו, דחף אותו, קילל אותו ואף ניסה לחטוף את המצלמה מידו ובאמצעות השרוך המחובר לה הטיח אותה בבטון.

אותו אדם הוא לדברי המתלונן, הנאשם.

בעוד המתלונן היה מבוהל, טען כנגדו הנאשם על כך שצילם אותו והמשיך להכותו בגוף ובידיים. מאחר שלצידו עמד אוהד במוכר לו ביקש המתלונן כי יזעיק את השוטרים. למקום הגיע שוטר, שעל אף שהמתלונן התלונן בפניו על התקיפה ואף הפנה את תשומת ליבו לחלקיה השבורים של המצלמה המוטלים על הקרקע, לא עשה דבר.

המתלונן ניגש אל קבוצת שוטרים שהיתה במקום והתלונן על שארע ואף הפנה אותם אל תוקפו. בעקבות כך נטלו השוטרים את פרטיו של הנאשם.

בחקירתו הנגדית סיפר המתלונן כי הוא אוהד של קבוצת הכדורגל מאז גיל שש ומגיע בתדירות למשחקיה. הוא נוהג לצלם במשחקים כיוון שהוא הצלם של אתר אוהדים.

המתלונן אישר כי אתר זה מחה נגד פעילותו של מאיר שמיר בקבוצה ואף השלט שהוא למגרש באותו יום עסק בענין זה.

המתלונן העיד על עצמו כמי שמחאתו היא מאופקת ומנומסת בין בפעילותו באתר ובין במגרש הכדורגל, הגם שלא שלל את האפשרות כי בהיותו אוהד במגרש הכדורגל, הוא מקלל לעיתים.

המתלונן לא הכחיש כי יש לו ענין לצלם תמונות שהן בגדר "עבודה עיתונאית טובה" וציין כי אף ארע שהעביר תמונות לעיתון, אם כי הכחיש כי מכר כאלה לעיתון. הוא תאר מקרה בו צילם אירוע בין שוטרים לאוהדים שצולם על ידיו ואשר פורסם במקומון בפתח תקוה. וכי לא היה לו כל חשש מהשוטרים במעשיו אלה.

המתלונן ציין כי לטעמו אחד מן השוטרים אף ראה את הנאשם מכה אותו ועל כן לא ברור לו מדוע לו מסר כן ואין הוא יודע האם דובר בשוטר אשר מסר עדות בבית המשפט , או שמא בשוטר אחר. הוא הבהיר כי סיפר שהשוטר שניגש אליו היה צריך להרגיע אותו כיוון שהיה נסער מכך שהנאשם שבר את מצלמתו.

עדי בלפר בת 19 במועד האירוע, סיפרה בבית המשפט כי במחצית השניה של המשחק נכנסה יחד עם קבוצת אוהדים אשר נשאה שלט מחאה. לחלק מן הצופים הפריע שלט זה ומספר אנשים התפרעו וקרעו את השלט. הגיע אדם שתפס אותה בחולצה, תוך כדי ריב וקללות ולאחר מכן הוא אחז במתלונן, נטל ממנו את המצלמה והשליך אותה על הרצפה.

בחקירה הנגדית הבהירה העדה כי השלט הוכנס למגרש הכדורגל באישור המשטרה, אשר על פי הנוהלים חיבת לאשר את הכנסת השלט הן מבחינת גודל השלט והן מבחינת תוכנו.

על כן, ציינה, הם לא ראו בעייתיות בכך שייכנסו עם שלט שהמשטרה אישרה הנפתו ויניפו אותו לזמן קצר בלבד, על מנת להביע את מחאתם.

היא הגדירה עצמה כשותפה למחאה, באותה תקופה, כנגד מאיר שמיר, בעוד שהמתלונן היה הצלם של קבוצת המחאה, אך לא שותף לה, אם כי יתכן והיה מזוהה עימה.

השוטר צפריר עובדיה אשר נכח ביום הרלבנטי במגרש הכדורגל כשוטר בכר, ערך דו"ח פעולה אודות האירוע (ת/1). מדו"ח זה עלה כי ניגש אליו המתלונן כשעל כתפו תיק מצלמה והצביע על אדם שהיה לידו ואמר כי הלה תקף אותו, כיוון שצילם אותו. השוטר ביקש מאותו אדם כי יזדהה בפניו ואכן כך נעשה. כשהזדהה הנאשם הוא התבטא בפני השוטר: "למה הילד הזה צריך לצלם אותי מה פתאום הוא מצלם אותי?"

השוטר הסביר לנאשם כי זכותו של המתלונן לעשות כן ואילו למתלונן הסביר כי הוא יכול להגיש תלונה במשטרה.

בשולי הדו"ח ציין השוטר כי לדברים אלה קדם אירוע ביציע בו הונף שלט ענק מקצה היציע לקצהו האחר, דבר אשר הפריע לצופים ויצר מהומה שהביאה לחילופי דברים וצעקות בקהל.