מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' חלא ואח'

החלטה

נגד המבקשת, דיקלה חלא, הוגש כתב אישום אשר ייחס לה עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-380(א) לחוק העונשין. כתב האישום הוגש כנגד המבקשת וכנגד אמה רחל חלא.

על פי העובדות שתוארו בכתב האישום נטען כי בתאריך 9/12/03 הגיעו הנאשמות לבנין בפתח תקוה והחנו את רכבן. למקום ניגש המתלונן, ראובן גולדנברג, אשר מתגורר בבנין זה, ואשר לטענתו רכבן של הנאשמות חסם את רכבו ועל כן נבצר ממנו לצאת מן המקום.

עלפי הנטען, הגיעו שתי הנאשמות למקום, מלוות באדם נוסף, כאשר המבקשת שפכה מיץ על פניו של המתלונן ושתי הנאשמות והאחר ניסו להוציא מידיו של המתלונן את מפתחות הרכב. בצוותא היכו את המתלונן באזור הצלעות וכתוצאה מכך הוא נפל אל הקרקע.

השלושה המשיכו להכות במתלונן, בעטו בצלעותיו והיכו בראשו, בידיו ובאזניו. כתוצאה,מכך, כך נטען בכתב האישום, נגרמו למתלונן חבלות.

כתב היאשום הוגש בתיק זה בפברואר 2006 ומטעמים שונים, החל הליך ההוכחות להתברר בפני אך ביוני 2009.

לאחר ניהול הוכחות ושמיעת עדויות והבאת ראיות, ניתן בתאריך 15/7/10 פסק דין, בו זוכו הנאשמות מהאשמה שיוחסה להם בכתב האישום.

בעקובת כך, פנתה המבקשת, שהיתה מיוצגת על ידי סניגור פרטי (להבדיל מאמה שהיתה מיוצגת על ידי הסניגוריה הציבורית) בבקשה לפיצוי הוצאות הגנה לפי סעיפים 80 ו-81 לחוק העונשין.

הבקשה הוגשה נגד המשיבים שהם המאשימה וכן המתלונן בתיק זה – ראובן גולדנברג.

לטענת ב"כ המבקשת הרי שהתקיימו בענייננו העילות למתן הפיצוי האמור.

לטעמו קמה העילה שעניינה העדר יסוד מלכתחילה לאשמה.

לטענת ב”כ המבקשת, הרי שכל תובע סביר לפניו היה מונח חומר הראיות שהונח בזמנו בפני המאשימה, היה מבחין כי דוקא רכבו של המתלונן הוא הרכב אשר חסם את רכבן של האנשמות ולא ההיפך כפי שנטען כלפיהן שכן על פי דו"ח פהעולה של השוטרים אשר אף הוא הוגש במהלך ההליך, הוכח כי אשתו של המתלונן היא שהזיזה את הרכב החוסם, דהיינו את רכבו של המתלונן.

עוד עולה מדו"ח הפעולה של השוטר שהגיע למקום כי לא נזכר בו כלל ועיקר ענין שפיכת המיץ על המתלונן ועל כן טען ב”כ המבקשת, אף לכך היה על תובע סביר לתת את דעתו.

כן הפנה ב”כ המבקשת לאמור בכתב האישום באשר לחבלותיו של המתלונן. בדיקת רשימת חבלותיו זו אינה עולה , לטענתו בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים שהוגשו בעניינו של המתלונן ושומה היה על תובע סביר לבדוק זאת בטרם הגשת כתב האישום וייחוס הדברים בכתב האישום.

לאור כל אלה, טען ב”כ המבקשת הרי שכתב האישום הוגש ללא כל בסיס וכאשר גרסתו של המתלונן נסתרה באופן מוחלט על ידי ראיות אחרות ואובייקטיביות.

ובאשר לעילה הנוספת הנזכרת בסעיף 80 לחוק העונשין והיא כאשר קיימות נסיבות אחרות המצדיקות את מתן הפיצוי.

לטעמו של ב"כ המבקשת התקיימו בעניננו שלושת המבחנים הנזכרים בהלכות בית המשפט העליון לענין זה, דהיינו: נסיבות הקשורות להליך המשפטי, אופן זיכוי הנאשם ונסיבות אישיות של הנאשם.

הנסיבות הקשורות להליך המשפטי –

המבקשת היא זו שהזעיקה את המשטרה למקום האירוע.

רק כחמישה ימים לאחר האירוע הגיע המתלונן למסור את תלונתו.