מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' תמרקין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית – בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, בכך שבהיות הנאשם בחופשה מהכלא בין המועדים – 18.09.2004 ו – 19.09.2004 רכש הנאשם סמים מסוכנים ובעת חזרתו מהחופשה ביום 19.09.2004 סמוך לשעה 17:50 וביום 20.09.2004 סמוך לשעה 13:40 בבדיקה שנערכה בקיבתו בבית המעצר "הדרים" נמצא כי הנאשם מחזיק בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל נטו של 22.6386 גרם נטו וכן בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 16.2999 גרם נטו.

ב"כ הצדדים טענו לעניין הענישה הראויה, כאשר כל צד שם יתדותיו בחלק מתסקירי שירות המבחן. כאשר ב"כ המאשימה עותר להפעלת עונש המאסר חב ההפעלה בן 12 החודשים בצירוף ענישה משמעותית בתיק זה ומאידך, הסניגור עותר להארכת המאסר על תנאי פעם שלישית ומבקש כי הנאשם יועמד בפיקוח שירות המבחן.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט ושיקול זה אני שוקל לקולא. כמו כן, העובדה כי חלפו כמעט 6 שנים מאז האירוע אף הוא עומד לזכותו על אף שכתב האישום הוגש עוד בשנת 2006, אלא מחמת אי איתורו של הנאשם נמחק כתב האישום וחודש במרץ 2009.

עיינתי בתסקירי שירות המבחן ונדמה לי כי לתסקיר מיום 07.03.2010 חשיבות מכרעת לעניין גזירת עונשו של הנאשם.

מתסקיר זה עולה תמונה עגומה של נאשם שאומנם עבר בשנת 2007 הליך של גמילה קהילה אך מבדיקת שתן שמסר בפברואר 2010 נמצאו שרידי סם מסוג הרואין.

במהלך בדיקה נוספת נתפס הנאשם כשהוא מנסה לזייף בדיקת שתן וכשהוא מתכחש להתנהגותו הבעייתית. עוד אוסיף ואומר כי שירות המבחן קבע כי הנאשם אינו מגלה כל מוטיבציה לטיפול תוך הכחשה לשובו לשימוש בסמים.

הנאשם כבר נדון בעבירות של שימוש בסמים, החזקת סמים וביום 13.01.2004, נדון הנאשם על עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית מסוג הירואין ונהיגה בזמן פסילה ואף סחר בסמים מסוג הרואין - לעונשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, בת.פ. טבריה – 5434/03.

בית המשפט נתן לנאשם אז הזדמנות שלא ישוב לדרכו הרעה. בפועל, הנאשם שב וחטא ובית המשפט האריך את עונש המאסר המותנה במהלך שנת 2007 בת.פ. טבריה – 3311/05 לתקופה של שנתיים נוספות. התוצאה הינה שהיום - המאסר על תנאי הינו חב הפעלה.

הנאשם לא ידע לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו.

על פי הפסיקה המעשה בו הודה המערער הינו חמור, הלכה פסוקה היא כי יש להחמיר בענישתם של עברייני סמים. מקל וחומר שיש לנהוג כך במי שמנסה להחדיר סמים אל תוך בתי הכלא. [ראו ע"פ 6048/04 מיום 12.07.2005, ע"פ 6029/03 פד"י נח (2) 739 וכן, ברע"פ 10361/08 מפי כב' השופט אדמונד לוי].

אין ספק כי כאשר נאשם מחדיר סמים לבית האסורים הרי הוא מגלה בכך זלזול והתעלמות מהחוק ומכל התנאים הקבועים והידועים לו כי אין לעשות כן.

אין ספק, אף לטעמי, כי המטרה בהכנסת סמים לכלא בכמות כה גדולה – יש לה רק משמעות אחת והיא – סחר בסמים.

התוצאה הינה, כי אין מנוס אלא משליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה, תקופה אשר במהלכה יוכל הנאשם לעבור הליך של גמילה בין כותלי בית הסוהר, תוך תקווה שעם יציאתו לאחר ריצוי העונש לא ישוב לסמים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.בגין העבירה בתיק זה – מאסר בפועל של – 12 חודשים.

אני מפעיל את עונש המאסר חב ההפעלה מת.פ. 5434/03 אשר הוארך בתיק 3311/05 (שניהם בית משפט השלום בטבריה) בן 12 החודשים בחופף ובמצטבר - כך שסה"כ ירצה 19 חודשים.

ב.מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

ג.אני פוסל את הנאשם מלהחזיק ו/או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים מיום שחרורו מהמאסר.

ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים.