מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' מסארווה(עציר) ואח'

גזר דין מתוקן

גזר דין מתוקן בהסכמה, במסגרת הסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בגדרו תוקן כתב האישום, והנאשמים הודו והורשעו בעובדותיו.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.1.09 חנו השוטרים ואיל זיאן (להלן – השוטר ואיל) ועסאף אבו רקין (להלן – השוטר עסאף) ניידת משטרה סמוך לחומוס אבו סעיד בטייבה (להלן – החנות) וירדו מן הרכב. השוטר ואיל נכנס לחנות ונתקל בנאשם 2, שהחל דוחף אותו באומרו: "עוף לי מהעיניים, יא חתיכת שוטר מזדיין". בתגובה הודיע השוטר ואיל לנאשם 2 כי הוא מעוכב, ובעוד השוטר עסאף מגיע לעזרתו איים עליו נאשם 2 שיזיין אותו והיכה את השוטר ואיל באגרופו בפניו.

מיד ובסמוך יצא הנאשם 1, שהינו אביו של נאשם 2, מרכבו שחנה בסמוך לחנות בליווי אחמד מסרוואה ובן נוסף של נאשם 1, ואלו החלו תוקפים את השוטרים. בעוד האחרים היכו באגרופיהם את השוטרים, סטר נאשם 1 בפניו של השוטר ואיל וכן דחף אותו. בנסיבות אלה השתחרר נאשם 2 מאחיזתו של השוטר עסאף, רץ לרכב, אחז במוט ברזל והתקרב לעבר השוטרים. לאחר מכן נמלטו הנאשמים ובני משפחתם מן המקום באמצעות הרכב.

בהמשך לאמור עוכב נאשם 1 לתחנת המשטרה על ידי שוטרים שהגיעו לביתו. עם הגיע הנאשם לתחנה הושם בהמתנה. בתגובה אמר נאשם 1 לשוטרים "בני זונות, אני אזיין אתכם ואת האחיות שלכם".

הנאשמים הורשעו בעבירות של תקיפת שוטר על ידי שלושה או יותר, לפי סעיף 274(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק) ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק. נאשם 2 הורשע בנוסף בעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.

לא נקשר בין הצדדים הסדר לעניין העונש, והתביעה אף הודיעה כי עמדתה היא למאסר בפועל.

שרות המבחן נתבקש לערוך תסקירים אודות הנאשמים.

שרות המבחן התרשם כי נאשם 1 מתקשה ליטול אחריות לביצוע העבירות על ידו. לדבריו הבחין בקטטה בין ילדיו לבין שוטרים, ומתוך דאגה כי ילדיו יסתבכו בפלילים הפריד בין הנצים. נאשם 1 לקח אחריות לעבירת האיומים, אם כי לטענתו אלה באו תגובה להשפלתו בידי השוטרים. שרות המבחן ציין כי למשיב 1 עבר פלילי עשיר. השרות התרשם כי לנאשם 1 דפוסים אימפולסיביים, והוא מתקשה לבחון באופן מעמיק את הרקע להסתבכויותיו. לפיכך נמנע שרות המבחן מכל המלצה טיפולית בעניינו.

התמונה המתקבלת מן התסקיר שהוגש בעניינו של נאשם 2 שונה. המדובר באדם בן 21, נטול עבר פלילי. התפתחותו הושפעה לרעה מיחסו של אביו – הנאשם 1. מגיל 17 התחבר לחברה שולית והחל לצרוך חשיש, אולם בעקבות הפנייתו לשירות המבחן לנוער (בשל ביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון) נעצרה התדרדרותו. נאשם 2 הועמד בפיקוח קצין מבחן למשך חצי שנה, במהלכו מסר בדיקות שתן נקיות מסם. נאשם 2 שיתף את קצינת המבחן בנסיבות הסתבכותו והתנהלותו. שרות המבחן התרשם כי נאשם 2, אשר מגיל צעיר חשוף היה לעבריינות בני משפחה והפנים דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינית, הרחיק עצמו מן החברה השולית בעקבות העמדתו בפיקוח שרות המבחן לנוער, הפסיק שימוש בסמים ושמר על תפקוד מאוזן יותר. נאשם 2 הביע בפני קצינת המבחן חרטה כנה לגבי ביצוע העבירה הנוכחית, ונוכח התרשמותה כי למד את לקחו המליצה קצינת המבחן על עונש חינוכי קונקרטי של של"צ בהיקף של 120 שעות. בהמשך הכין שירות המבחן תוכנית של"צ קונקרטית לנאשם 2.

ב"כ המאשימה, עו"ד נוסבאום, בקשה כי על שני הנאשמים ייגזר עונש מאסר לריצוי בפועל. לצורך רמת הענישה הנוהגת הפנתה התובעת את בית המשפט לע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (23.4.2009) ולרע"פ 10355/07 אפריג נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (6.12.2007). לדברי התובעת, יש להרתיע את הנאשמים מלתקוף שוטרים במילוי תפקידם. לא בכדי קבע המחוקק לצד אותן עבירות ענישה מינימאלית, שהרי פגיעה בהם כמוה כפגיעה בשלטון החוק.

התובעת הפנתה לעברו הפלילי המכביד של נאשם 1, הכולל 11 הרשעות בעבירות שונות, לרבות בעבירות אלימות. הנאשם 1 ריצה בעבר עונשי מאסר. בשנת 1995 נדון הנאשם לארבע שנות מאסר בפועל בגין עבירות סמים. הרשעתו האחרונה של נאשם 1 היא משנת 2000, ועניינה עבירת אלימות.

ב"כ נאשם 1, עו"ד סקיס, ביקש שלא ייגזר על שולחו מאסר לריצוי בפועל. הוא הפנה לכך שהרשעתו האחרונה של הנאשם היא בגין עבירה משנת 1994. עוד טען ב"כ נאשם 1 כי כתב האישום תוקן באופן מהותי, כי לכתחילה לא התכוון הנאשם לתקוף שוטרים אלא נחלץ לעזרת ילדיו, כי הסיטואציה היתה יכולה להימנע לו נהגו השוטרים אחרת, כי הנאשם 1 עובד ומפרנס את משפחתו, וכי אין להענישו בחומרה העולה על העונש שיוטל על נאשם 2. הנאשם 1 נעצר ביום האירוע ושוחרר למעצר בית מלא ביום 3.2.09. מאז הוא נתון במעצר בית. צוין כי בריאותו של הנאשם רופפת. ב"כ נאשם 1 ביקש כי אם יגזור בית המשפט על נאשם 1 מאסר בפועל, יבוצע המאסר בעבודות שירות.

ב"כ נאשם 2, עו"ד בן עמי, בקשה לאבחן בין שני הנאשמים. היא בקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן מנימוקיה, והפנתה לכך שמאז האירוע שהה נאשם 2 במעצר בית מלא עד סוף חודש יולי 2009, שאז הותר לו לצאת לעבודה בפיקוח.

הנאשם 1 בדברו האחרון לעונש הביע צער על מה שקרה והבטיח כי המקרה לא יחזור על עצמו. הנאשם 2 הביע אף הוא צער על כל מה שקרה, וגם הוא התחייב לא לחזור על מעשיו. הנאשם 2 הביע נכונות לבצע שירות לציבור.

דיון והכרעה

המעשים בביצועם הורשעו הנאשמים אינם קלי ערך. פגיעה בשוטרים ובעובדי ציבור אחרים מערערת את יציבות השלטון ואת סדרי החיים בחברה המאורגנת. יתרה מכך, מי שפוגע בשוטר מעיד על עצמו כי עליו כל מורא.

לא בכדי קצב המחוקק עונש מזערי של שלושה חודשי מאסר בצד העבירה של תקיפת שוטר במילי תפקידו בנסיבות מחמירות. לבית המשפט אין סמכות להימנע מלגזור על מי שהרשיע בעבירה זו עונש שאינו כולל רכיב מאסר (ולו מאסר על-תנאי).

גם בתי המשפט הביעו לא פעם דעתם על חומרתה של העבירה האמורה. כך, למשל, בע"פ (חי') 3287/08 מדינת ישראל נ' ברדוגו (פסק דין מיום 10.7.2008), קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כך: