מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' חסן ואח'

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד קייסי

ב"כ המשיב 2 עו"ד חיה מלול

המשיב 2 – הובא

החלטה בעניינו של משיב 2

החלטה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של משיב 2 במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, נוכח הסכמת הצדדים בערר שהגיש משיב זה על החלטות המעצר בעניינו (עמ"ת 31381-11-09) והחלטת בית המשפט המחוזי מרכז באותו הליך מיום 6.12.09.

לאחר עיון בראיות כולן וצפיה בדיסק המתעד חלק מן האירוע המתואר בכתב האישום, מסקנתי היא כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב 2 בכל המיוחס לו בכתב האישום.

השתלשלות ההליכים בעניינו של משיב 2

נגד שלושת המשיבים הוגש לבית משפט זה ביום 1.10.09 כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא ואיומים בצוותא.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 27.9.09 בשעת לילה מאוחרת הגיע יהב רעאני (להלן – המתלונן), למסעדת "הטאבון הצועני" בכפר סבא. למקום הגיעו המשיבים יחד עם שני קטינים נוספים – ח.ס. וש.כ (להלן – הקטינים). הקטין ח.ס. פנה אל המתלונן כשהוא בגילופין וביקש ממנו כי ייתן לו אש, תוך שהוא דוחף את מרפקו לצד גופו של המתלונן. המתלונן השיב כי אין לו אש, אך ח.ס. לא חדל מבקשתו. המתלונן ביקש מח.ס. לעזוב את המקום, ובתגובה ניגש ח.ס. לדלפק השירות והחל צועק לעבר המלצריות שעמדו שם ומפזר את קשי השתיה שעל הדלפק. כשאחת המלצריות בקשה ממנו לעזוב את המקום, פנה ח.ס. אל המתלונן ואמר לו שאם הוא "גבר" שיצא עמו החוצה.

כאשר סיים המתלונן את ארוחתו במקום ופסע לכיוון היציאה, ניגש אליו המשיב 1 בצורה מאיימת ושפך עליו בקבוק מים. בסמוך לכך הגיעו למקום יתר המשיבים והחלו מכים את המתלונן בכל חלקי גופו ופניו באגרופים ובעיטות. בהמשך הכו אותו באזור הראש ותלשו את שערות ראשו. הקטין ש.כ. פסע לאחור וכעבור זמן שב ובידו אבן משתלבת. הקטין ש.כ. זרק את האבן לעבר המתלונן, ולאחר מכן זרק לעברו אבן משתלבת נוספת.

המשיב 2 תקף את המתלונן באמצעות קרש בכל חלקי גופו. בהמשך, תפס המשיב 3 את המתלונן בסמוך לפיצריה, הפילו ארצה, והכה בו בכל חלקי גופו.

במהלך מעשי התקיפה האמורים, הלם המשיב 1 באגרופיו באלמוג כהן, מלצרית במקום. המשיב 1 אף שבר בקבוק והחזיקו בידו בעת שתקף את המתלונן.

כתוצאה ממעשי התקיפה נגרמו למתלונן החבלות הבאות: שפשוף אדום מדמם מתחת לעין ימין, שפשוף ליד השפה, שפשופים ברגל, שפשופים בצדו הימני של הראש וקרחת. גם לאלמוג כהן נגרמה חבלה: אודם באזור הפנים והאף.

עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט בקשה לעצור את שלושת המשיבים עד תום ההליכים.

ביום 12.10.09 החליט בית משפט זה (כב' השופטת מימון-שעשוע) כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתם וכי קיימת עילה למעצרם. יחד עם זאת, בשל אופי החבלות שנגרמו למתלונן ולאלמוג כהן, וכיוון שהקטינים המוזכרים בכתב האישום שוחררו בתנאים מגבילים, החליט בית המשפט לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר מסוג של "מעצר בית".

המדינה עררה על החלטה זו לפני בית המשפט המחוזי מרכז. ביום 14.10.09 קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה, עצר את המשיבים ובמקביל הורה לשרות המבחן להכין תסקירים אודותיהם.

ביום 28.10.09 התקיים דיון בבית משפט זה, הפעם בפני כב' השופטת קרלינסקי. בעניינו של המשיב 2 לא התקבל עד אותו מועד תסקיר, ולכן דחה בית המשפט את הדיון לגביו ליום 4.11.09. לקראת הדיון הבא הגיש שרות המבחן תסקיר אודות המשיב 2. שרות המבחן עמד על הבעייתיות שבאופיו ובהתנהגותו של המשיב 2, וכן על קשיים בנוגע לחלופת המעצר שהוצגה, אולם בסופו של דבר המליץ על שחרורו לחלופת המעצר המוצעת על ידו.

ביום 4.11.09 התקיים דיון נוסף בעניינו של המשיב 2 בבית משפט זה. בית המשפט (כב' השופטת קרלינסקי) הורה לעצור את המשיב 2 עד תום ההליכים, אך התיק לו להגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שתהיה בידו חלופת מעצר ראויה.

המשיב 2 הגיש ביום 10.11.09 בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצרו. בקשה זו נדונה ביום 16.11.09 בפני כב' השופטת סילש, וביום 17.11.09 החליט בית המשפט לדחותה. בית המשפט קבע כי במקרה זה נלמדת מסוכנותו הרבה של המשיב מן הראיות לכאורה (בהן עיין) באופן ברור, וכי בפועל הוצגה בפני בית המשפט אותה חלופה שלא אושרה בעבר על ידי כב' השופטת קרלינסקי.