מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' חגג

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון לאחר שמיעת רובם של עדי התביעה, בכתב אישום מתוקן (במ/1) המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירותלפי ס' 382(ב)(1) + 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן:"החוק"), נסיון תקיפה בנסיבות מחמירות לפי ס' 382(ב)(1) + 379 + 25 לחוק, ואיומים לפי ס' 192 לחוק – בנסיבות המפורטות בפרוטוקול ובכתב האישום המתוקן.

2.במסגרת ההסדר הנ"ל - הסכימו הצדדים כי יתקבל תסקיר שירות המבחן בנוגע לנאשם, ובמידה ויהיה חיובי – יעתרו במשותף לעונש של 4 חודשי מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, ומע"ת.

במידה והתסקיר יהיה שלילי – תעתור המאשימה לעונש של מאסר בפועל, וב"כ הנאשם יוכל לטעון לעונש כראות עיניו.

3.ביום 4.7.10 התקבלה הודעת שירות המבחן לפיה נשלחה לנאשם הודעה על פיה עליו להגיע לפגישה בשירות. משלא הגיע - יצר השירות קשר עם הנאשם, ובשיחה הטלפונית ביטא לחץ ממצבו עקב מעבר מגורים, וכי לא יוכל להפגש עם השירות בתקופה הקרובה. לטענתו - לא יצר קשר עם השירות קודם לכן כיוון שלא קיבל את ההודעה בדואר.

ב"כ הנאשם טען בפני השירות כי ההודעה התקבלה אצל הנאשם בדואר יום למחרת השיחה הטלפנית עמו.

בתסקיר שהוגש ביום 3.8.10 סקר השירות את תולדות חייו של הנאשם, ובין היתר ציין כי הינו בן

56, נשוי ואב ל- 3 ילדים בגילאי 18.5-28, ועבד לאורך השנים בחקלאות. הנאשם מתגורר עם אשתו

ו- 3 ילדיו בבית אותו רכשו לאחרונה בכפר יונה (ע"ש בנו הבכור).

בשנים האחרונות אינו עובד בשל בעיות בריאותיות, בעטיין הוא זוכה גם לקצבת נכות מהמל"ל בהיקף של 100%.

הנאשם נעדר עבר פלילי, ולא תלויים נגדו תיקים נוספים.

הנאשם סייע לאביו מגיל צעיר בעבודות החקלאות במשק עד שבבגרותו ניהל את המשק בעצמו יחד עם חלק מאחיו. נוכח עובדה זו סיים לימודיו בביה"ס היסודי בלבד, לא גוייס לשירות צבאי בנסיבות שאינן ידועות לשירות המבחן, אך שירת במילואים עד גיל 40 (?)

עקב התדרדרת במצבו הבריאותי נקלע המשק לקשיים כלכליים עד שנסגר, ומזה כ- 5 שנים שאינו עובד, ומתקיים כאמור, מקצבת נכות.

הנאשם ציין בפני השירות כי בימים אלה הוא עסוק בשיפוץ הבית שרכש ובטיפול בנכדיו המתגוררים בביתו, ותפקידו כסב ממלא אותו ומהווה עבורו מקור לרגיעה וסיפוק.

נאשם ואשתו מתארים יחסים תקינים ביניהם וללא בעיות מיוחדות לאורך השנים תחת חלוקת התפקידים לפיה הנאשם עבד שעות רבות במשק והתמקד בפרנסת המשפחה, ואילו האישה קיבלה על עצמה את תפקיד גידול וחינוך הילדים. חלוקת תפקידים זו התאימה לבני הזוג, אך בשל קושי של האישה להתמודד עם הבת הצעירה – התערב הנאשם בחינוכה, באופן שהיה חריג ולא מקובל בביתם.

הבת התקשתה לקבל את מרותו, ובטאה התנגדות קיצונית ומוחצנת מולו.

הנאשם התקשה לקבל התנהגות מתמרדת זו של הבת בת ה- 14 ובחירתה לצאת עם גבר מבוגר ממנה שהינו גם אב לילד, וחשש להתדרדרות במצבה – ולכן הגיב כלפיה באופן תוקפני ומאיים, ואף נקט באלימות כלפי אשתו.

בשיחה עם אשת הנאשם מסרה זו כי בעצת בתה הצעירה התלוננה במשטרה ואף פנתה למקלט לנשים מוכות. משלא מצאה את מקומה במקלט, ותחושתה כי פעלה באופן שאינו תואם את הסיטואציה שארעה עם הנאשם – שבה לביתה לאחר תקופה קצרה.

אז חלה רגיעה במערכת היחסים המשפחתית, הנאשם והיא שוחחו על מצבם, וכיום הם מגלים רגישות וגמישות רבה יותר האחד לצרכי השני.

האישה בטאה בפני השירות צער רב על פנייתה למשטרה, והסבירה זאת בכך שפעלה מתוך רצון להציב לנאשם גבול, ולא מתוך חשש לחייה ולחיי בתה.