מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' אסרף

החלטה

ביום 2.3.10 התקיים דיון בשאלת ייצוג הנאשם בידי הסנגוריה הציבורית. לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לא לחייב את הסנגוריה בייצוג הנאשם. אלה טעמיי:

הנאשם אינו מיוצג, אף כי קיימת במקרה זה חובת ייצוג. לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מן הצורך הברור בייצוג הנאשם, ומשהנאשם הביע בפני את רצונו להיות מיוצג, ביקשתי את הסנגוריה הציבורית עמדה לעניין האפשרות כי אטיל עליה לייצג את הנאשם.

הסנגורית הציבורית המחוזית הודיעה כי אין לה עניין בייצוג כאמור על סמך ניסיון העבר ומבלי שקוימה שיחה עם הנאשם בנוגע לאפשרות ייצוגו כעת. במצב דברים זה הוריתי ביום 24.1.10 לסנגוריה הציבורית לפנות לנאשם, במידת הצורך אף להיפגש עמו, ולהודיע לבית המשפט את עמדתה המעודכנת בנוגע לייצוג הנאשם על ידה.

ביום 4.2.10 הודיע סגן הסנגורית המחוזית לבית המשפט כי נוכח התנהגותו של הנאשם לא תוכל הסנגוריה לייצגו. בהודעת הסנגוריה נאמר כי עם קבלת החלטתו של בית המשפט מונה לנאשם סנגור ציבורי, עו"ד אלי לוי. עו"ד לוי יצר קשר עם הנאשם על מנת לתאם עמו פגישה, אולם כבר בפתח הדברים הבהיר הנאשם לעו"ד לוי בטונים רמים ובסגנון בוטה כי בכוונתו לייצג את עצמו, וכי הסנגור הממונה אינו אלא כלי עזר שולי המחויב להתייצב לצידו בדיון. עוד נאמר בהודעת הסנגוריה כי הנאשם הבהיר כי אינו מעוניין שהסנגור ייצגו, ועל כן ברור כי לא שינה מהלכותיו. הנאשם, כך נטען, הביע אי אמון בסנגוריה הציבורית ומוכן להיות מיוצג רק בתנאיו ועל פי גחמותיו.

הסנגוריה הציבורית טענה עוד כי חיובה בייצוג הנאשם יוביל לכדי כך שהסנגור הממונה יהיה נתון למרותו של הנאשם, יופיע בבית המשפט באופן שיביא לביזויו ולהשפלתו ובפועל ישב בבית המשפט בחוסר יכולת להשפיע על ניהול ההגנה. במצב דברים זה, כך נטען, ממילא לא בייצוג מדובר אלא בכסות של ייצוג. עוד נטען כי שימוש כזה בסנגוריה הציבורית פוגע בתדמיתה ובמעמדה כלפי לקוחותיה וכלפי הציבור הרחב.

אחר קבלת הודעה זו הוריתי לקיים דיון בשאלת ייצוגו של הנאשם במעמד הנאשם, התביעה ועו"ד לוי. לדיון שהתקיים ביום 2.3.10 התייצבו כל אלה וכן הסנגורית הציבורית המחוזית, עו"ד יונה חייר.

במהלך הדיון הצהיר הנאשם מספר פעמים כי הוא מעוניין בייצוג הסנגוריה הציבורית, אך באותה נשימה הבהיר כי ייצוג כאמור יהיה רק לפי ראות עיניו. לנאשם יש טענות משפטיות כאלה ואחרות נגד עצם ניהול ההליך נגדו והוא סבור כי אם הסנגור שמונה לייצגו חושב אחרת, עליו לשכנע את הנאשם כי כך אמנם הדבר. זאת ועוד, הנאשם הצהיר כי הוא התייעץ עם עורך דין פרטי, והוא מבקש שבית המשפט ימנה "בורר" בינו לבין הסנגור הממונה.

הסנגורית הציבורית המחוזית, עו"ד חייר, הסכימה כי הנאשם צריך להיות מיוצג, אך טענה כי הנאשם נוהג לאיים על נציגי הסנגוריה ולהכפישם וממילא אינו שומע לעצותיהם. עו"ד חייר הוסיפה כי בידיה מכתבים שרשמו מייצגיו הקודמים של הנאשם התומכים בטענה זו, ולדבריה התמונה המצטיירת מאותם מכתבים היא של חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם והבהרה של הנאשם כי לא יקבל שום עצה מקצועית. במצב דברים זה, כך עו"ד חייר, ייצוג הנאשם בידי הסנגוריה הציבורית אינו יכול להועיל לו ולבית המשפט.

עו"ד לוי, שמונה כאמור לייצג את הנאשם, הצהיר בבית המשפט כי שוחח עם הנאשם בטלפון, והאחרון התבטא כלפיו באופן מזלזל.

ב"כ המאשימה, עו"ד פינצ'ובר, טענה כי נוכח התנהגותו של הנאשם יהיה זה בלתי אפשרי לנהל הליך מבלי שימונה לו מייצג. הנאשם, כך עו"ד פינצ'ובר, אינו יכול לנהל את ענייני משפטו בשום אופן והוא חייב להיות מיוצג.

הזכות לייצוג נאשם בפלילים היא זכות חשובה התופסת מקום מרכזי בשיטת המשפט הישראלית. ביסודה הצורך להבטיח כי יקוים לנאשם הליך הוגן ועומדים מאחוריה גם אינטרסים הנוגעים לניהול ההליך המשפטי. במקרים בהם קבע המחוקק חובת ייצוג רב משקלו של הצורך בהגנה על הנאשם.

נוכח החשיבות הרבה של זכות הייצוג קבע בית המשפט העליון כי, ככלל, חייבת הסנגוריה הציבורית לייצג נאשם גם אם הוא מתנגד לייצוג, כל עוד שלא העמיד לעצמו סנגור אחר. עוד נקבע באותו פסק דין כי גם כאשר נאשם אינו משתף פעולה עם סנגורו, מוטב לנאשם ליהנות מהגנה, ולו מוגבלת, של סנגור שאין הוא משתף פעולה עמו, מאשר שלא ייהנה מכל הגנה שהיא (ע"פ 10067/08 הסנגוריה הציבורית נ' אוחיון, טרם פורסם (15.12.08)).

אך לכל כלל יוצאים מן הכלל. לעיתים רמת חוסר שיתוף הפעולה בין נאשם לסנגורו היא כזו שאין עוד משמעות לתפקידו של הסנגור ואין עוד תועלת בהגנה שיש ברשותו לספק. ישנם אף מקרים בהם הנאשם מתנכל לסנגור שהעמיד לו בית המשפט (בין במילים ובין במעשים). במצבים כאלה נפסק כי אין לכפות ייצוג (ע"פ 7576/09 הסנגוריה הציבורית מחוז דרום נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (24.9.09), בג"ץ 9923/09 קנדי נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (21.12.09)).

לאחר שמיעת הצדדים והסנגוריה הציבורית אין לי אלא לקבוע כי מקרה זה נכנס לגדר החריגים לכלל.

אמנם נכון, בניגוד למקרה שנדון בע"פ 7576/09, בענייננו הנאשם הצהיר כי מעוניין הוא בייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. אלא שלנאשם יש השקפה לפיה בכל מחלוקת מקצועית בינו לבין סנגורו יהיה זה האחרון מחויב לפעול לפי הוראות הנאשם, ואולי גם הוראותיו של עורך דין אחר המצוי מאחורי הקלעים. הנאשם אף הציע כי בית המשפט ימנה "בורר" בינו לבין הסנגוריה. הנה כי כן, הנאשם מבקש לשלוט בסנגורו ולהפעילו כבובת מריונטה. חרף הצהרותיו, אין לנאשם עניין אמיתי בייצוג הסנגוריה, בוודאי לא באופן מקובל וסביר.

החלטתי לא לחייב את הסנגוריה הציבורית בייצוג הנאשם בראש ובראשונה משום שהשתכנעתי כי ייצוג מן הסוג שמבקש הנאשם לא יועיל לו וספק אם יועיל לשם ניהול ההליך. כפי שציין בית המשפט העליון בע"פ 9923/09 (בנוגע להצעה דומה), מדובר בהסדר מרחיק לכת מטעמים עיוניים ומעשיים, ואיני רואה מקום לקבלו. נוסף על כך אין להתעלם מן הלשון הבוטה בה נוקט הנאשם כלפי נציגי הסנגוריה הציבורית שכל תפקידם לסייע לו. מלשון זו יכולתי להתרשם באופן ישיר במהלך הדיון וכן מצאתי לקבל את הצהרת הסנגורית הציבורית המחוזית בנוגע להתנהגותו של הנאשם כלפי מייצגיו הקודמים מטעמהּ.

אציין כי בשלב מסוים הצעתי לסנגוריה הציבורית לקיים מפגש אחד עם הנאשם, ועו"ד לוי בהגינותו הרבה הסכים לכך, אולם לאחר ששמעתי את הסנגורית הציבורית המחוזית ואת הנאשם, שוכנעתי כי אין עוד טעם בדבר.

סוף דבר, החלטתי לא לחייב את הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם בהליך זה. עשיתי כל מאמץ כדי ליתן בידי הנאשם ייצוג – שללא ספק יקל על מלאכת ניהול ההליך – אך נכון לעת הזו הדבר אינו אפשרי.

הנאשם יקבל הודעה נפרדת בנוגע למועד בו יישמעו הוכחות.