מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' אזברגה בן אבראהים

גזר דין

1.הנאשם יליד שנת 1963, הורשע ביום 20.6.2010 בעבירה של תקיפת שוטר בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 בעבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977ובעבירה של העלבת עובד ציבור בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

2.העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן, כי ביום 13.7.08 בשעות הצהריים בוצע חיפוש על ידי המשטרה ברכבו של הנאשם, בהסכמתו. בהמשך החל הנאשם לקלל ולהעליב את השוטר בהטיחו כלפיו קללה ובכף לא יסף, אלא ירק עליו. משהובא הנאשם לתחנת המשטרה, איים הנאשם על שוטר שהיה מעורב במעצרו ואף הודיעו כי ישולם לו בגין מעשיו.

3.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה בתיק זה, כאשר ב"כ המאשימה עותרת לעונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וכן פיצוי לשוטר המתלונן מאידך ביקשה הסניגורית להסתפק בעונש מאסר הצופה פני עתיד וכן פיצוי.

4.לנאשם הרשעות קודמות רבות, כעולה מת/1, ובין יתר הרשעותיו, הורשע הנאשם ביום 1.4.03 בעבירה של תקיפת שוטר בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. בגין כך נדון לעונש של מאסר בן 8 חודשים ו- 8 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בפועל, מסתבר כי הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו, שהרי הוא שב ועשה את אותם מעשים.

5.עובדי ציבור חשופים במסגרת עבודתם לסיכון שיפגעו בהם אך ורק משום שהפעלת סמכותם על פי דין כלפי האזרח אינה מקובלת על האזרח. איומים, כפי שקבע ביהמ"ש העליון, הינה אלימות, ועל ביהמ"ש להבהיר כי אל לו לאזרח לפגוע בעובד הציבור הממלא תפקידו, בין אם הפגיעה היא פגיעה מילולית, בין אם הפגיעה היא פגיעה גופנית, שכן יש בכך משום קעקוע של השירות הציבורי. ולכן, כל המרים ידו על שוטר שאף הוא עובד ציבור (ואין נפקא מינא באם מדובר בהרמת יד ממשית או באיום), על ביהמ"ש להעביר את המסר כי העונש בעבירות אלה הינו עונש מאסר של ממש.

לענין זה, אני מפנה לפסק דין אשר ניתן על ידי כב' השופט גולדברג בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל: "מניעת ההפחדה וההקנטה לשמם היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין".

עוד נכתב על ידי כב' המשנה לנשיא (כתוארו דאז) מ. חשין בע"פ 8314/03 רג'ח שיהאד נ' מדינת ישראל: "בית-המשפט חייב להעלות את תרומתו הצנועה במלחמה הקשה שיש לחברה בישראל באלימות הגוברת והולכת ברחובות ובבתים ותרומה זו תמצא את ביטויה בעונשים החמורים ששומה עליהם על בתי המשפט לגזור על מעשה אלימות שפסו במקומנו כמגפה".

על בתי המשפט להעביר לציבור מסר ברור במטרה לשרש את התופעה של פגיעה ואיומים על עובדי ציבור שהינם משרתיו של הציבור ועושי רצונו.

6.הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של ביהמ"ש ודברים אלה משמשים לקולא.

שמעתי אף את דבריה של הסניגורית למצבו של אחד מילדיו, אשר הינו נכה בשיעור של 100% וכי הנאשם ומשפחתו מתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה בלבד.

מאידך, מדובר בעבירות אשר יש בהן חומרה ולפיכך באיזון הכללי שבין האינטרס הפרטי ובין האינטרס הציבורי, שמטרתו לשרש תופעות ומעשים מעין אלה, גובר לטעמי האינטרס הציבורי.

7.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל של 3 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

עבודות השירות יבוצעו במרכז יום לקשיש בכ"ס בימים א' – ה' בשעות 08:00 עד השעה 16:30 החל מיום 04/01/11.

במועד זה על הנאשם להתייצב עד השעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, בפני המפקח האחראי מר משה שמחי.

מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול בכתובת מגוריו. כמו כן, כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

ב.מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה שעניינה אלימות או כנגד שוטרים.

ג. פיצוי לעד תביעה 3 בסך של 500 ₪ אשר ישולמו עד ולא יאוחר מיום 15.03.11.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.